צעד חסר תקדים: שש מדינות אוסרות על השר סמוטריץ' להיכנס לשטחן

שש מדינות מערביות - בריטניה, קנדה, צרפת, נורווגיה, אוסטרליה וניו זילנד - הכריזו היום (שלישי) על מהלך מתואם ודרמטי: איסור כניסה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשטחן, לצד סנקציות כלכליות על ארגוני מתנחלים וגורמים שלטענת המדינות אחראים לאלימות ביהודה ושומרון. ההכרזה, שבאה בו זמנית מפריז ומלונדון, מהווה את הצעד הדרמטי ביותר שנקטו מדינות מערביות נגד שר ישראלי בכיר מאז תחילת המלחמה.

צילום: נוצר באמצעות AI

שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו יצא בהודעה חריפה במיוחד וציין בשמו של סמוטריץ': "הוא מקדם באופן פעיל את סיפוח הגדה המערבית, אותה הוא תובע בגלוי, הקמת התנחלויות חדשות בגדה המערבית, התיישבות מחדש בעזה, קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית והשלכותיה ההרסניות על האוכלוסייה הפלסטינית. זוהי מדיניות שאינה יכולה להתקבל על ידי הרוב המכריע של הקהילה הבינלאומית, הנאמנה בתוקף לפתרון שתי המדינות".

שרי החוץ של כל שש המדינות הודיעו יחד על הצעד, תוך שהם מציינים כי הסנקציות נועדו "לשמר את הכדאיות של פתרון שתי המדינות". המהלך מגיע על רקע שיא בנתוני האלימות: הצבא רשם 867 אירועי פשע לאומני ואלימות מתנחלים בשנת 2025, לעומת 682 אירועים ב-2024. בארו הוסיף כי "זמן רב מדי פועלים מתנחלים אלימים בחסינות כמעט מוחלטת", וקרא לממשלת ישראל "לנקוט צעדים שיבטיחו אחריות אמיתית לאלה שמבצעים אלימות ביהודה ושומרון".

במקביל לצרפת, שרת החוץ הבריטית איווט קופר הכריזה בפרלמנט הבריטי על "תוכנית פעולה" בתגובה למה שתיארה כ"שיא בהרחבת ההתנחלויות ולעלייה באלימות בגדה המערבית". לדבריה, "הרחבת ההתנחלויות היא בלתי חוקית והאלימות היא הפרה של החוק, והן מהוות איום יסודי ליכולת הקיום של פתרון שתי המדינות, לשלום ארוך טווח ולביטחון של הישראלים ושל הפלסטינים". בריטניה הוסיפה כי היא "מוכנה לנקוט בפעולות נוספות אם ממשלת ישראל לא תנקוט צעדים דחופים לטיפול במצב בשטח".

בנוסף לסמוטריץ', נאסרה כניסתם לצרפת של ארבעה ראשי ארגוני מתנחלים ו-21 מתנחלים נוספים שלטענת המדינות היו מעורבים באירועי אלימות. הסנקציות הבריטיות מכוונות כלפי שישה ארגונים ואדם אחד: איגוד החוות ביהודה ושומרון, עמותת "אהבת גלעד", עמותת "אר"י ישאג", ארגון "ארצנו", "שיבת ציון לרגבי אדמתה", חברת הבנייה וההריסות "איל הרי יהודה" ובעליה איתמר יהודה לוי. קנדה הכריזה אף היא על סנקציות נגד שני פרטים וחמישה גופים. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים, איסורי כניסה לשטח בריטניה ופסילה מכהונה כדירקטור בחברות בריטיות.

לונדון הלכה צעד נוסף והודיעה לראשונה כי המדריך הרשמי שלה לעסקים ממליץ במפורש לחברות בריטיות להימנע מכל פעילות כלכלית או כספית בהתנחלויות. קופר ניסחה זאת באופן חד-משמעי: "אם אתם אזרח או עסק בריטי, אתם לא אמורים לנהל פעילות כלכלית וכספית בהתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות". בריטניה הבהירה כי היא ממשיכה לתמוך במסחר עם ישראל בתוך גבולות 1967, אך ממליצה נחרצות שלא לקיים מעורבות כלכלית ביהודה ושומרון.

ישראל הגיבה בחריפות. ממשרד החוץ נמסר כי "ישראל דוחה בתוקף את הצעדים המבישים שאימצו ממשלות זרות נגד אזרחים ישראלים, גופים ושר בממשלה. המהות האמיתית של צעדים אלה היא הניסיון לכפות עמדה פוליטית בנוגע לזכותם של יהודים לחיות בארץ ישראל - מוסווים כצעדים נגד אלימות". המשרד הוסיף כי "מה שמשותף לממשלות אלה הוא הכישלון הרועם שלהן להילחם באנטישמיות השולטת במדינותיהן שלהן", ותקף את מה שכינה הכשל בנקיטת עמדה כלפי מדיניות "שכר תמורת רצח" של הרשות הפלסטינית. משרד החוץ הבהיר כי ישראל לא תקבל כל לגיטימציה לסנקציות אלה, ובשלב זה לא ידוע אם היא בכוונה לנקוט צעדי נגד דיפלומטיים.

ברקע המהלך עומדת גם החלטה ישראלית לקדם יותר מ-2,000 יחידות דיור בהתנחלויות בגדה המערבית, כולל יותר מאלף באזור ירושלים, 922 סמוך לשכם ו-234 סמוך לחברון. בישראל רואים בהחלטות של צרפת ובריטניה עוד חוליה בשרשרת מהלכים: אם בעבר התמקדו הצעדים במתנחלים בודדים, כעת הזרקור מופנה גם לשרים בכירים ולרשתות המימון שמאחורי המאחזים.

במקביל לסנקציות, בריטניה הכריזה על הרחבת הסיוע הכלכלי וההומניטרי לפלסטינים: לפחות מיליון לירות שטרלינג נוספים לפעולות הסרת מוקשים בעזה, מעבר לארבעה מיליון לירות שטרלינג שכבר הוקצו, ולפחות 10 מיליון לירות שטרלינג לסיוע כלכלי וטכני לרשות הפלסטינית במהלך 2026, בין היתר כדי לשמר שירותי בריאות ולהתמודד עם המשבר הפיסקלי.

לא מדובר בצרפת לבדה: ביום שישי האחרון אסרה אירלנד על כניסתם של שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר וסמוטריץ' לשטחה, והצטרפה לבריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, נורווגיה, סלובניה, הולנד וספרד. בנוסף, הרשויות באיטליה ובצרפת פתחו בחקירות בעקבות אירועי המשט לעזה, כשאחד החשדות הנחקרים הוא עינויים ופשעי מלחמה.