בגלל שילוב הלוחמות: ראשי ישיבות אוסרים גיוס לשריון

שנים עשר ראשי ישיבות הסדר הודיעו אמש (שלישי) כי יאסרו על תלמידיהם להתגייס לחיל השריון החל מהגיוס הבא. המהלך מגיע בתגובה ישירה לפסיקת בג"ץ המחייבת את צה"ל לשלב לוחמות בשריון המתמרן, ולפיילוט שצפוי להתחיל בנובמבר 2026. ראשי הישיבות מציינים כי ההחלטה התקבלה "לאחר שיקול דעת נוקב".

על המכתב חתומים, בין היתר, הרב אליקים לבנון והרב שחר אימבר מישיבת אלון מורה, הרב חגי לונדין והרב טל שאוליאן מישיבת חולון, הרב יהושע ואן דייק מישיבת איתמר, הרב דוד פנדל מישיבת שדרות, הרב ברוך וידר מישיבת הכותל, הרב יוסי רודריגז מישיבת "איילת השחר" באילת, הרב נועם ולדמן מישיבת ניר בקריית ארבע, הרב אליהו רחמים זיני מישיבת "אור וישועה" בחיפה, והרב יעקב ידיד מישיבת כרמיאל. שלושה ראשי ישיבות נוספים הצטרפו למסמך אך ביקשו שלא להזכיר את שמם.

"אנו החתומים מטה, ראשי ישיבות הסדר, שתלמידנו נמצאים בחזית הלחימה, רואים בחומרה רבה את החלטת בג"ץ לחייב את צה"ל לשלב לוחמות בשריון המתמרן", נכתב במכתב. "אנו כואבים את התשובה הרופסת של מדינת ישראל וצה"ל, שלא הביעו התנגדות למהלך זה. קדושת המחנה היא הבסיס לרוחו של צה"ל ולהצלחה במיגור האויב. הכנסת חיילות לטנקים במעורב עם חיילים בנים יש בה פגיעה רוחנית ומעשית ביכולת הלחימה".

ראשי הישיבות הבהירו כי אינם מוציאים את תלמידיהם מהשירות הקרבי בכלל. "אלפי תלמידינו המתגייסים ליחידות הקרביות ימשיכו לעשות זאת בשליחות ובעוצמה", כתבו, "אך על צה"ל מוטלת האחריות לדאוג לבעלי פרופיל קרבי, שאינם מתאימים לשירות בחי"ר, למסגרת קרבית המתאימה לרוח הלחימה שלהם". הכוונה היא לתלמידים שפרופילם הרפואי מתאים לשריון אך לא לחיל הרגלים, ושעד כה שובצו בחיל השריון כברירת מחדל.

הפיילוט לשילוב לוחמות בשריון נדחה כבר פעם אחת. במקור הוא היה אמור לצאת לדרך בנובמבר 2025, אך בסופו של דבר נדחה לנובמבר 2026. מדובר בשירות מבצעי אינטנסיבי הכולל שהייה ממושכת בטנקים, תעסוקה בקווי הלחימה ופעילות בתנאי שטח מורכבים, כאשר לוחמים ולוחמות משרתים יחד. בצה"ל מציינים כי כל שינוי נבחן בהתאם לצרכי המבצע ותוך שמירה על כשירות הכוחות.

המכתב פורסם שבוע בלבד לפני הליך החיול של התלמידים לגיוס הקרוב, מה שמחדד את הלחץ שהפעילו ראשי הישיבות על צה"ל. לדבריהם, הצבא מתעלם מפניותיהם ומבקשות תלמידיהם המיועדים לשירות. הציבור הדתי לאומי, שנמנה עם המגזרים המרכזיים בשירות הקרבי ושספג אבדות כבדות במלחמה האחרונה, מוצא עצמו בעימות גלוי עם מדיניות צה"ל.

ההכרזה מגיעה בצל סערה רחבה יותר סביב שאלת השוויון בנטל. ביום אותו פורסם המכתב דנה ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק יסוד לימוד תורה, שיזמו ש"ס ויהדות התורה, ושבנוסחה המקורי ביקשה להשוות את מעמד לומדי התורה לזה של חיילי צה"ל. בלחץ שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וח"כים קואליציוניים נוספים, הוסר בסופו של דבר הסעיף המשווה. סמוטריץ' הגדיר בשיחות סגורות את הנוסח המקורי כ"התאבדות פוליטית".

ח"כ דן אילוז מהליכוד לא קיבל את הריכוך בנחת. "ה'ריכוך' בחוק יסוד לימוד התורה הוא פשוט עבודה בעיניים", אמר, "שכן היעד היחיד של החוק נותר מניעת התניית הטבות בגיוס. בלעדי המטרה הזו, לסיעות החרדיות אין שום אינטרס לקדם את החוק מלכתחילה". אילוז הוסיף כי "מחיקת כמה מילים מהנוסח כדי לטעון להישג היא לא רק יריקה בפרצופם של המשרתים, אלא התייחסות אליהם כאל מטומטמים".

הצעת חוק יסוד לימוד תורה צפויה לעלות להצבעה טרומית בכנסת ביום רביעי, אם כי בקואליציה עצמה מודים כי ספק אם תגיע לקריאה שנייה ושלישית. במקביל, על הפרק גם חוק המעונות, שמבקש להחזיר סבסוד של כ-2,000 שקל לחודש לילדי אברכים הנמנעים משירות, ושמבקריו טוענים כי יכביד על מערך המילואים ועל הכלכלה.