שש מדינות אוסרות על כניסת סמוטריץ' לשטחן

מהלך מדיני חסר תקדים נגד ישראל: שש מדינות מערביות, בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה, הודיעו היום (שלישי) על מהלך מתואם של סנקציות כלכליות נגד גורמים ישראלים. שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו הכריז שכניסתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשטח צרפת אסורה מעתה. ואותו איסור כניסה חל, על פי ההודעה, בכל שש המדינות.

בארו לא בחר במילותיו. "סמוטריץ' מקדם באופן פעיל את סיפוח הגדה המערבית, אותה הוא תובע בגלוי, הקמת התנחלויות חדשות, התיישבות מחדש בעזה, קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית", אמר שר החוץ הצרפתי. "זוהי מדיניות שאינה יכולה להתקבל על ידי הרוב המכריע של הקהילה הבינלאומית, הנאמנה בתוקף לפתרון שתי המדינות".

מעבר לסמוטריץ', הוטלו איסורי כניסה וסנקציות נוספות על ארבעה ראשי ארגוני מתנחלים ועל 21 מתנחלים שלטענת המדינות היו מעורבים באירועי אלימות. בנוסף, שרת החוץ הבריטית איווט קופר הכריזה בפרלמנט הבריטי על הטלת סנקציות כלכליות מפורטות על שישה ארגונים ואדם פרטי אחד. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים, איסורי מסע ופסילה מכהונה כדירקטור בחברות בריטיות.

הארגונים שנכנסו לרשימה הבריטית הם: איגוד החוות ביהודה ושומרון, עמותת אהבת גלעד, עמותת אר"י ישאג, ארגון ארצנו וגוף הפעילות שלו שיבת ציון לרגבי אדמתה. לרשימה נוסף גם שמה של חברת הבנייה וההריסות איל הרי יהודה ובעליה איתמר יהודה לוי, שלטענת הבריטים הפעיל אנשים שתקפו, ירו והרגו פלסטינים תוך שימוש במשאבי החברה.

קופר הוסיפה צעד שלא נעשה עד כה: לראשונה, המדריך הרשמי של בריטניה לעסקים ממליץ במפורש להימנע מכל פעילות כלכלית בהתנחלויות. "בריטניה ממשיכה לתמוך במסחר עם ישראל", הבהירו בלונדון, "אך בתוך גבולות 1967 בלבד". בהצהרה הבריטית נוסף גם אזהרה ישירה לירושלים: "אנו מוכנים לנקוט בפעולות נוספות אם ממשלת ישראל לא תנקוט צעדים דחופים לטיפול במצב בשטח".

ברקע המהלך עומד גל של אירועים שנצבר בשבועות האחרונים. לפני שבוע אסרה אירלנד את כניסתם של סמוטריץ' ושל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לשטחה. בחודש שעבר הכריזה צרפת על איסור כניסה לבן גביר בנפרד, בעקבות הסרטון שבו הוא נראה משפיל פעילי משט בנמל אשדוד. ובמקביל, הרשויות באיטליה פתחו בחקירה נגד בן גביר בחשד למעורבות בטיפול בפעילי המשט. ישראל גם קידמה לאחרונה תוכנית לבנייה של 2,162 יחידות דיור בהתנחלויות ביהודה ושומרון, בהן יותר מאלף באזור ירושלים, 922 סמוך לשכם ו-234 סמוך לחברון.

לצד הסנקציות הודיעה בריטניה גם על הרחבת הסיוע לפלסטינים: לפחות מיליון לירות שטרלינג נוספות לפעולות פינוי מוקשים בעזה, בנוסף לארבעה מיליון שכבר הוקצו לכך, ולפחות עשרה מיליון לירות שטרלינג בסיוע כלכלי וטכני לרשות הפלסטינית ב-2026. קופר גם הודיעה שתשתתף בפגישת קבוצת המדינות התורמות לפלסטינים בפריז בחודש יולי.

בירושלים לא נשארו בשקט. משרד החוץ הישראלי יצא בתגובה חריפה: "ישראל דוחה בתוקף את הצעדים המבישים שאימצו ממשלות זרות נגד אזרחים ישראלים, גופים ושר בממשלה. המהות האמיתית של צעדים אלה היא הניסיון לכפות עמדה פוליטית בנוגע לזכותם של יהודים לחיות בארץ ישראל". המשרד הוסיף מתקפה ישירה: "מה שמשותף לממשלות אלה הוא הכישלון הרועש שלהן להילחם באנטישמיות השולטת במדינותיהן שלהן. מדיניות אנטי-ישראלית מסוגה של זו שאומצה היום משרתת רק להזין אנטישמיות זו". ירושלים ציינה גם שהמדינות לא הטילו סנקציות על מדיניות "שכר תמורת רצח" של הרשות הפלסטינית.

בדרג המדיני בישראל עוקבים בדאגה אחר ההצטברות של הצעדים. בתחילה הופנו הסנקציות כלפי מתנחלים בודדים, אחר כך כלפי ארגונים, וכעת הן מגיעות גם לדרג שרים בכירים ולרשתות המימון שמאחורי המאחזים. הבחירה של בארו לפרט בשמו של סמוטריץ' ולפרוס בפומבי את הטענות נגדו נתפסת בירושלים כמסר מדיני מכוון שנועד ללחוץ ישירות על ממשלת ישראל.

כעת נותר לראות אם מדינות נוספות יצטרפו לגל הסנקציות, ובמיוחד אם הזהרת הבריטים על "פעולות נוספות" תיהפך למהלך ממשי אם ישראל לא תשנה את מדיניותה בשטח.