חוק יסוד לומדי התורה עבר היום בקריאה טרומית בכנסת, ועורר סערה חריגה בתוך הקואליציה עצמה. חברת הכנסת שרן השכל מהימין הממלכתי מרדה בגלוי, הפעיל הפוליטי עמיחי אתאלי פרץ בזעם ציבורי, ועמיתים נוספים מהקואליציה בחרו להצביע נגד. הביקורת הלכה וחדה: החוק עבר בזכות תמיכת מפלגות ערביות, תוך שהממשלה זנחה את הגבלת הרעש ממסגדים כחלק מהעסקה.
אתאלי, שפרסם היום תגובה נוקבת, לא חסך מהקואליציה: "אם רק היתה זאת קואליציה שהיא גם ימנית, גם ציונית וגם מתפקדת, אז היא גם היתה מעבירה חוק שקובע רעש מקסימלי שמותר להפיק ממסגדים, גם אוכפת אותו, וגם דואגת לנו, אזרחי ישראל המשרתים והמשלמים, שיהיו עוד חרדים שנכנסים איתנו תחת האלונקות". לדבריו, במקום זאת בחרה הממשלה לקדם "חוק שאין לו שום משמעות מלבד המשך ביסוס השכפ"צ החרדי".
את הביקורת החריפה ביותר שמר אתאלי לשאלת המחיר הפוליטי: "היום, בדרך לקידום החוק האנטי ציוני הזה, ממשלת הימין מלא מלא מכרה את נשמתה לח"כים הערבים, וויתרה על הגבלת הרעש מהמסגדים. לא ימניות ולא ציונות. סדר העדיפויות רבותיי, ברור היטב". הוא הוסיף בציניות כי גם לו היה עובר חוק הגבלת הרעש, היה נותר פתוח השאלה האם הממשלה היתה אוכפת אותו בפועל "בתוך האוטונומיות הערביות והבדואיות עמוסות הנשק, הפרוטקשן, והאלימות שאיש לא נוגע בהן".
גם שרן השכל לא נותרה שקטה. בשיחה שנשמעה ברחבי מדינת ישראל היא הבהירה מדוע לא תתמוך בחוק: "נראה לי הזוי בעליל שמנסים להשוות את אותם לומדי התורה לחיילי צה"ל. החיילים שמסכנים את חייהם יום אחר יום כדי שהם יוכלו לקבל הטבות פי כמה ממה שאותם חיילים מקבלים בזמן מלחמה? כבר שנתיים וחצי? אל מול החזיתות שיש לנו?". השכל הבהירה שאינה ממעיטה בערך לימוד התורה, אך דחתה בתוקף את ההשוואה למעמד אנשי המילואים.
השכל פנתה ישירות לשאלת התמיכה הערבית: "דיברו איתי כל כך הרבה זמן, מנסים להטיח את העניין של הערבים והמפלגות הערביות - והנה חוק לימוד תורה צריך לעבור בזכות ערבים? הקואליציה צריכה להישען על אותן מפלגות ערביות תומכות חמאס וטרור?". לגבי חברי הקואליציה שהצביעו נגד אמרה: "זה לא מרד. זה חברי כנסת שנותנים את כל כולם למען מדינת ישראל".
בלב הוויכוח עומד גם נושא הגיוס. השכל ציינה שהיא נלחמת כבר שנה שלמה על חוק גיוס לקהילה החרדית, וטענה שכל נוסח שהוצג עד כה "מחורר כמו גבינה שוויצרית": "כל סעיף שאני קוראת - זה פשוט בלוף". היא גם לא ויתרה על הנקודה הכספית: "אנחנו מממנים את ההשתמטות במיליארדים כל שנה". השכל הוסיפה שהיא מרגישה מחויבות עמוקה למילואימניקים שהבטיחה להם שמירה על הגב, "אנשים שמתגרשים, מאבדים את העבודה שלהם, לא רוצים להעסיק אותם, לא יודעים איך לשלם את המשכנתאות ועדיין קוראים להם לסבב חמישי ושישי והם מתייצבים עם חיוך ענק על הפנים".
מצד שלישי הגיעה ביקורת בעלת אופי שונה לגמרי: כתב הדעה שלמה שמיר יצא בהתקפה חריפה על יהדות התורה עצמה, וטען שהחוק לא רק מיותר אלא ממש מזיק: "ההישג המפוקפק שיהדות התורה יכולה לרשום על שמה הוא שהשריה וח"כיה הפכו את הדת לפוליטיקה, לנכס מפלגתי-אינטרסנטי. עכשיו גם לימוד תורה, הערך הרוחני והמקודש ביותר ביהדות, קיבל מעמד של הישג פוליטי". שמיר הזכיר שכל הישיבות הגדולות נוסדו ושגשגו לפני קום המדינה, בלי תקציבים ממשלתיים, תוך הקפדה להישמר מכל מעורבות ממשלתית.
שמיר הוסיף ברטוריקה קשה: "56 חברי כנסת הצביעו בעד חוק שמעגן את ערך לימוד התורה. כמה דפי גמרא למדו מי שהצביעו בעד?". לדבריו, יום אישור החוק "ייזכר, נחרט ונצרב כיום של בושה ובזיון לא רק בקורות הפוליטיקה בישראל, אלא גם בהיסטוריה של ישראל כמדינת העם היהודי".
השכל מסרה שתשב עם היועצים המשפטיים שלה כדי לבחון כיצד החוק משפיע על חובת הגיוס של החרדים, ואמרה שאם יוגש נוסח חדש ומתאים - תשקול לתמוך בו. בינתיים, הרעש בקואליציה לא שוכך, והמחלוקת סביב חוק הגיוס החרדי עתידה להמשיך ולהעסיק את הכנסת בשבועות הקרובים.
החוק עבר את המשוכה הראשונה, אבל הקרב האמיתי על גיוס החרדים נראה רחוק מפתרון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה