מערה פרהיסטורית נדירה בת כ-300 אלף שנה נחשפה בשולי המועצה המקומית פוריידיס, סמוך למחלף זכרון יעקב. המערה, השייכת לתרבות האשלו-יברודית ומתוארכת לתקופה שבין כ-400,000 ל-250,000 שנה לפני זמננו, הייתה חתומה במשך מאות אלפי שנים - עד שחפירות ארכיאולוגיות שנערכות בימים אלה חשפו אותה מחדש.
החפירה ממומנת על ידי חברת נתיבי איילון ומתנהלת בהובלת ד"ר קובי ורדי ועמית גבאי מרשות העתיקות, יחד עם פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. מדובר בקמפיין מחקר רחב היקף שמטרתו לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות בתקופה קריטית באבולוציה האנושית.
"נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן", אמר פרופ' שימלמיץ. "קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים. רק אתרים בודדים משלב חשוב זה נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, כאשר מרביתם אינם נגישים למחקר."
ד"ר ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, לא מסתיר את ההתרגשות: "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. אין פרהיסטוריון שמגיע לכאן ולא מתרגש." הוא הוסיף והשווה את האתר לאחד מהמפורסמים בישראל: "האתר לא נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות, ומתוארך לאותה התקופה. הוא יאפשר לנו לחקור ברזולוציה גבוהה כיצד חיו אז בני האדם."
בחפירה נחשפו עד כה ממצאים מרשימים. התרבות האשלו-יברודית מתאפיינת בשיטות מתקדמות לייצור כלי צור, ובמערה נמצאו אבני יד קטנות וחדות, מקרצפים ולהבים. לצד כלי הצור, נחשפו עצמות בעלי חיים שחיו באזור לפני מאות אלפי שנים - בהם יחמור, צבי וסוסיים. החוקרים מצאו גם עדויות לנוכחות מים במקום, ייתכן שמה שהפך אותו למוקד משיכה לקבוצות ציידים-לקטים קדומות.
פרופ' שימלמיץ מסביר מדוע התקופה הזו כה קריטית להבנת ההיסטוריה האנושית: "השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. במידה מסוימת, ניתן לראות בהם את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו."
לדבריו, אחד התהליכים המרכזיים שניתן לזהות בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהייה ממושכת יותר באותם אתרים. "במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת, עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים. אלה ממצאים שרבים מהחוקרים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע, כחלק מתהליכי ההתפתחות האנושית."
החוקרים מבקשים להדגיש גם את תרומתה של חברת נתיבי איילון, שאיפשרה את ביצוע החפירה. "ראוי לציין את התגייסותה של חברת נתיבי איילון שניאותה לאפשר לנו את החפירה", נמסר מהצוות. השאיפה היא שבתום המחקר האתר ייפתח לציבור הרחב - לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר הסמוך, ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל.
רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה מקדמות כעת תוכנית מחקר רחבת היקף שתמשיך לחשוף את סודות המערה, ובסיומה מתוכנן לפתוח את האתר לציבור כאתר מורשת נגיש לכולם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה