אחרי תשע שנים עם גבר, צלמת מגבעתיים יצאה מהארון דרך קאבר לשיר

תשע שנים. זה כמה זמן שיר מוסן, בת 33 מגבעתיים, הייתה בזוגיות עם גבר שהיא מאוד אהבה. ואז, בנסיעה על קורקינט לעבודה, התנגן לה בראש "שיר לנטע" של ניר כנען, היא ניסתה לשיר אותו כשיר של אישה לאישה, ומשהו נקלע למקום. כך החלה אחת מיציאות הארון המרגשות שתקראו השנה.

שיר, צלמת ועורכת וידיאו, זמרת, פסנתרנית ומעבדת מוזיקלית, מספרת שהשאלות על הזהות המינית שלה עלו לאורך שנים, אבל היה לה קשה להודות בזה אפילו בפני עצמה. "פעם אמרתי לו בקלילות, על הדרך, שאני נמשכת גם לנשים," היא מספרת. "הוא לא חשב שזה רציני."

בסוף, אחרי תהליך ארוך, היא אזרה אומץ ואמרה לו שהיא מנסה להבין מה הנטייה המינית שלה. והוא? הגיב, לדבריה, "בצורה הכי בוגרת ומכילה שיכולתי לדמיין." הם נפרדו. "הבנתי מהי אהבה אמיתית," היא אומרת. "לרצות את הטוב ביותר לצד השני גם כשהלב שלך נשבר." מעניין כמה גברים היו מצליחים לעמוד בזה.

שיר גדלה ברמת גן ובגיל שש התחילה לנגן בפסנתר. המוזיקה, היא אומרת, תמיד הייתה "המקום הבטוח שלי, שבו יכולתי לעבד את הרגשות." אחרי הצבא, שבו הייתה צפ"טית, למדה תקשורת אינטראקטיבית. כדי לממן כרטיסים למחזמר "עלובי החיים" שהיה חם אז, התחילה לעבוד כסדרנית בתיאטרון הבימה. אחד הדברים שעשתה בזמן הפנוי היה להעלות קאברים לרשתות. לא ידעה שמשם תצמח הקריירה שלה: אחראי המשמרת ביקש ממנה להכין סרטון גיבוש, היא עשתה את זה ככה נולדה הצלמת ועורכת הוידאו של הבימה.

אחרי הפרידה מבן הזוג, שיר סיפרה לחבר הכי טוב שלה. "הוא עצר באמצע מעבר חצייה וחיבק אותי." לספר לאמא לקח לה הרבה יותר זמן, והאמא הייתה צריכה לעבד. "היום היא מאוד מקבלת אותי." אחותה התאומה, לדבריה, פשוט הופתעה.

היא חיפשה את דרכה, יצרה קשר עם אישה שידעה שהיא לסבית, ביקשה רשות לנשק אותה. "זה היה נעים ועזר לי להבין שאני בדרך הנכונה. הרגשתי שנולדתי מחדש." היא נרשמה לאפליקציית היכרויות ושמה תמונת נוף כפרופיל, כי עדיין הייתה בארון. בהמשך הכירה את בת זוגה הנוכחית ועברו לגור יחד.

ואז הגיע הקורקינט. באותה נסיעה לעבודה, עם "שיר לנטע" בראש, היא הבינה שאם תשנה פה אות ושם הברה, השיר יעבוד כשיר של אישה לאישה. היא החליטה שהיא תקליט אותו ותחכה עם האצבע על כפתור הפרסום. הקלטה יצאה בשיתוף עם חבר שניגן על קונטרבס, היא ניגנה בפסנתר, שרה בכמה קולות, ובסוף השיר שרה "אוהבת" במקום "אוהב."

בוקר אחד, היא לחצה על "פרסם" בטיקטוק, בפייסבוק ובאינסטגרם. "לא כולם הבינו שהקאבר הזה הוא שיר יציאה מהארון," היא מספרת, "אבל כל תגובה של מי שכן הבין נתנה לי אנרגיה, ותפסתי את עצמי בוכה בגלל תגובות מרגשות. לראות אנשים מקבלים אותך כמו שאת, זה היה חזק."

שיר מסיימת עם משפט שאפשר לקרוא פעמיים: "מפחיד להיות כנים עם עצמנו, אבל מפחיד לא פחות להסתיר את עצמנו. אם מישהו יקרא את זה וירגיש שהוא יכול להיות קצת יותר אמיץ עם עצמו, זה יהיה שווה את החשיפה מבחינתי."