איראן לא תחתום מחר על מזכר ההבנות. דובר משרד החוץ האיראני הודיע היום, שבת, כי המועד שנקבע לחתימה הרשמית על המזכר לא יתקיים כמתוכנן, וכי הנושא נמצא עדיין בדיונים פנימיים.
על פי ההודעה, לא פורסמו בשלב זה פרטים נוספים אודות הסיבות לדחייה, ולא נמסר כל מועד חלופי לקיום החתימה. ההודעה הגיעה מבלי שהוצגה תמונה ברורה לגבי לוחות הזמנים הצפויים לסיום תהליך המשא ומתן.
הדחייה מגיעה על רקע המשא ומתן המתנהל בין איראן למעצמות המערב בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. סבבי השיחות האחרונים העלו ציפיות להתקדמות ולהגעה להסכמות, אולם ההודעה של היום מצננת את הציפיות לחתימה מהירה.
ממשלת איראן אישרה כי המשא ומתן מול ארצות הברית נמצא בשלביו המתקדמים ביותר עד כה, אך משרד החוץ האיראני מיהר לצנן את הציפיות לחתימה מיידית. דובר משרד החוץ, אסמאעיל בקאיי, הבהיר כי החתימה על מזכר ההבנות לא תתרחש מחר, אך לא שלל כי היא עשויה להתרחש בימים הקרובים. ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף הכריז בנחרצות כי ההסכם יצא לפועל ביממה הקרובה - ובטהרן הדחיקו את ההצהרה הזו בנחת.
הפרטים שפורסמו על ידי ערוץ אל-ערבייה הסעודי מצביעים על מתווה שאפתני: הארכת הפסקת האש בלפחות 60 יום, פינוי מוקשים ופתיחת מצר הורמוז לשיט בינלאומי תוך 30 יום, אפשרות למכירה ולייצוא של נפט איראני, הקלה בסנקציות בשלבים, המשך משא ומתן על הגרעין במשך 60 יום נוספים, והפסקת אש בכל החזיתות. שלושה גורמים אזוריים מסרו כי ההסכם צפוי לכלול גם שחרור נכסים איראניים מוקפאים בשלבים. שריף הוסיף בהצהרתו כי הוא מבקש להודות לשני הצדדים על "מחויבותם המתמשכת לאורך המשא ומתן", ותיאר את ההסכם כ"שלום היסטורי שיניח יסוד לשלום בר-קיימא".
בשלב זה לא ידוע מה הם הנושאים הפתוחים שמונעים את החתימה ומה הן הדרישות שטרם גובשו בין הצדדים. משרד החוץ האיראני לא פירט אילו פערים עומדים על הפרק בדיונים הפנימיים המוזכרים בהודעה.
אלא שמאחורי ניסוחי השגרה הדיפלומטיים מסתתרת הבעיה האמיתית, זו שהכל יודעים ואף אחד לא רוצה לנקוב בה בפה מלא: מאות הקילוגרמים של אורניום מועשר שנצברו בידי איראן. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הבהיר בריאיון לטלוויזיה המקומית כי טהרן תסכים לכל היותר לדילול האורניום בשטחה, ולא להוצאתו ממנה. זו עמדה שמנוגדת בתכלית לעמדה האמריקנית.
בבית הלבן מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. טראמפ חזר שוב ושוב בימים האחרונים על כך שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, ובלשכת נתניהו נמסר כי ראש הממשלה מברך על ההסכם תוך הסתמכות על התחייבות טראמפ שלפיה כל הסכם סופי יכלול הוצאת חומר מועשר מאיראן, פירוק תשתיות ההעשרה, הגבלות על ייצור טילים והפסקת התמיכה האיראנית בארגוני הטרור. שני הצדדים מספרים, נכון לעכשיו, שני סיפורים שונים לגמרי על אותו חומר גרעיני.
הסיפור שמאחורי הסיפור עוד יותר מטריד. לפי דיווחים, בשבועות האחרונים פעלה איראן באופן שיטתי כדי להקשות על כל גישה אפשרית למאגרי האורניום שלה: הקריסת מנהרות גישה, חסימת כניסות והטמנת מוקשים סביב האזורים שבהם מאוחסן החומר. מדינה שנערכת לוותר על הנכס האסטרטגי שלה לא מתבצרת סביבו - היא חותמת על חוזה ומוסרת אותו. הפעולות בשטח מספרות סיפור אחר.
גם בתוך טהרן עצמה נשמעים קולות שמערימים ספקות. אבראהים רזאיי, דובר ועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של הפרלמנט האיראני, תקף את הגישה במשא ומתן בחריפות: "הנדיבות המופרזת סביב שולחן המשא ומתן שינתה את חישובי האויב, וגרמה לו לחשוב שאיראן חלשה ושהוא יכול לבלוע אותה". בקאיי עצמו בחר לתלות את העיכובים האפשריים בוושינגטון: "בשל חוסר היציבות של הצד שכנגד, עלינו לנקוט זהירות בכל אמירה הנוגעת לתהליך הזה".
ישראל, שאינה צד ישיר למזכר ההבנות, פועלת מאחורי הקלעים. עראקצ'י תקף בחריפות את ישראל וכינה אותה "אויב להסכם" הפועל לסכל כל הסדר בין הצדדים. על פי הדיווחים, ירושלים לוחצת על וושינגטון למנוע את שחרור הנכסים האיראניים המוקפאים שאמורים להיות חלק מהתמורות לטהרן - ניסיון להכביד על ההסכם ולהגביל את ההטבות הכלכליות שאיראן אמורה לקבל.
עראקצ'י הרחיב גם לגבי הסוגיות שלכאורה כבר הוסכמו. לטענתו, בגדר ההסכם המסתמן תינתן התחייבות להימנע מייזום פעולות איבה ומשימוש באיומים, תוסר המגבלה על הנכסים הקפואים ותופעל תוכנית שיקום כלכלי. עוד הצהיר כי איראן ועומאן מתכוונות להתחיל לגבות תשלום על המעבר במצר הורמוז. לגבי חיזבאללה, שר החוץ האיראני הצהיר כי טהרן "לעולם לא תנטוש" את הארגון, שלדבריו "לחם לצדנו". מנגד, בית הלבן הבהיר כי וושינגטון תגבה את זכותה של ישראל להגנה עצמית אם חיזבאללה יפר הסכמות.
ההתפתחות תעמוד כעת במבחן הסבלנות של הצדדים המעורבים במשא ומתן, בעוד איראן אינה מגלה מתי, אם בכלל, תהיה מוכנה לעבור לשלב החתימה הרשמי.
הפרמטר שיקבע הכל הוא פשוט: מה יקרה עם חצי הטון של האורניום המועשר שקבור עמוק באדמת איראן. מי יוציאו, כיצד, ומתי. ואם התשובה היא שהוא נשאר שם, כל שאר הסעיפים בהסכם הופכים לפרטי פרטים. שני הצדדים ממהרים לפרסם את ההסכם כהישג היסטורי, אך הסוגיה המרכזית נדחתה ל-60 הימים הבאים של משא ומתן - ותוצאתה רחוקה מהיות מובטחת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה