ישישה מכל עשרה ישראלים חוששים מאלימות פיזית ושפיכות דמים בתוך המדינה. כך עולה מהדוח השנתי על מצב החברה הישראלית שפרסם המכון למדיניות העם היהודי, ושממצאיו הוצגו היום בכנס השנתי של המכון בירושלים. התמונה המצטיירת מהדוח היא חברה שחוששת מעצמה לא פחות מאשר מאויביה מבחוץ.
55% מהציבור מגדירים את הקיטוב הפנימי כאיום המסוכן ביותר על המדינה. זהו נתון שמשאיר מאחוריו בפער גדול את פצצת הגרעין האיראנית, שמדאיגה 23% מהנשאלים, ואת הסכסוך הפלסטיני, שמוזכר על ידי 18% בלבד. במילים אחרות: הישראלי הממוצע מפחד יותר משכנו מאשר מטהרן.
הפערים בין מגזרים ובין מחנות פוליטיים חושפים עד כמה מדובר בחברות שונות שחיות תחת אותה גג. מדד האופטימיות הכללי עמד על 7.13, ונשמע סביר עד שמפרקים אותו: הימין מציג ציון תקווה של 9.05, בעוד שהשמאל שוקע לציון של 3.67 בלבד. אלה לא פערי דעות, אלה שתי מציאויות פסיכולוגיות שונות לגמרי.
הממצא החד ביותר נוגע לציבור החילוני: כמחצית ממנו אינם משוכנעים שישראל היא המקום הנכון והבטוח ביותר עבור הדורות הבאים. ספק קיומי כזה, מתוך המגזר שמגדיר עצמו ישראלי במהותו, הוא אולי הנתון המטריד ביותר בכל הדוח.
על הרקע הזה בולט במיוחד הציון שקיבל המגזר החרדי במדד הקירבה החברתית: 3.79 מתוך 10, הנמוך ביותר מבין כל הקבוצות. הציבור החילוני, מצדו, מדרג את קרבתו לחרדים בציון של 1.81 בלבד. אלה מספרים שמסבירים הרבה על הקושי לנהל שיח משותף. הדוח מציין גם כי 79% מהחרדים מתנגדים לגיוס לצבא, כולל במסגרות ייעודיות, וזאת על אף שרוב של 80% מהציבור הכללי תומך בנשיאה שווה בנטל.
המלחמה שינתה גם את מפת הזהויות הפוליטיות. שיעור תומכי הימין העמוק זינק מ-11% לפני המלחמה ל-19% כיום. צעירים שהגדירו עצמם "שמאל קרוב למרכז" דיווחו על תזוזה ימינה בעקבות אירועי השנה האחרונה. בכל הנוגע לדמוקרטיה, 59% מסכימים שמשמעותה שילוב של הכרעת רוב עם שמירה על זכויות אדם, אך בקרב יהודים נרשמה ירידה בהסכמה הזו לעומת שלוש שנים אחרונות. רק 31% הסכימו על סוגיות זהות המדינה והסכסוך הפלסטיני.
בצד האפל הזה, יש גם נתון מפתיע לחיוב: אמון הציבור בצמרת הפיקוד בצה"ל קפץ לשיא של 82%. המעבר למערכה האזורית וחילופי התפקידים הבכירים בצבא הם שהובילו לעלייה הזו, כך עולה מהדוח. עם זאת, הציבור נותר ספקן לגבי העתיד בעזה. רוב הישראלים מעריכים שגם לאחר המלחמה, שלטון חמאס יימשך בצורה כזו או אחרת. הם גם מביעים אכזבה מכך שה"תוכנית האמריקנית" לא הובילה לפירוק הארגון מנשקו, למרות השלמת הפסקת האש והחזרת החטופים.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, לא גלגל את הממצאים האלה מתחת לשטיח. "החברה הישראלית מגלה חוסן ואופטימיות, אך גם משוסעת ומקוטבת", אמר שטרן. "הציבור תופס את השסע הפנימי כאויב המרכזי שלו, ויש צורך בתוכנית פעולה ארוכת טווח לטיפוח קרבה ואמון". שטרן קרא למנהיגי הציבור להציב את סוגיית הלכידות בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולהקים לדבריו "חוקה רזה שתסדיר את ניהול המחלוקות בצורה הוגנת ויעילה".
הממצאים המלאים של הדוח יוצגו במסגרת הכנס השנתי של המכון שנפתח היום בירושלים, וצפויים לעורר דיון נרחב על הכיוון שאליו מועדת החברה הישראלית בשנים הקרובות.
הדוח מצביע על חברה שניצחונותיה הצבאיים אינם מחסנים אותה מפני החשש הגדול שנטוע עמוק בתוכה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה