בכירים בירושלים הביעו דאגה עמוקה מפרטי ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, שצפוי להיחתם בימים הקרובים. על פי הדיווחים, ישראל כלל לא הייתה שותפה לשיחות, ובכירים בממשלה מודים בפה מלא כי יכולת ההשפעה של ירושלים על התהליך מוגבלת ביותר. "ההסכם עם איראן מסכן את האינטרסים הביטחוניים", אמרו הבכירים.
לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז כי ההסכם ייחתם, הנשיא פרסם את עיקרי ההסכמה ברשת החברתית שלו. "לאיראן לא יהיה נשק גרעיני - לא באמצעות רכישה, פיתוח או כל צורה אחרת", כתב טראמפ. הוא הוסיף: "כשהכל יהיה שקט, ניכנס ונאסוף את החומר הגרעיני המוטמן, נפרק אותו ונשמיד אותו - בין אם באיראן ובין אם בארצות הברית". בנוגע לכסף, הדגיש טראמפ: "שום כסף לא יעבור לאיראן".
אולם הבכירים בישראל אינם מתרשמים מההצהרות. על פי הדיווחים, ההסכם המתגבש אינו מזכר סופי אלא מזכר הבנות, שבמסגרתו איראן לא תהיה נתונה להגבלות שדרשה ירושלים. בין הסוגיות שנעדרות לחלוטין מההסכם: הוצאת האורניום המועשר מאדמת איראן, פירוק תעשיות ההעשרה הגרעינית והגבלה על ייצור הטילים הבליסטיים. על פי המסמך המתגבש, האורניום המועשר יישאר באיראן - או לכל היותר ידולל, אך על אדמתה.
ההסכם הנוכחי כולל ארבעה מרכיבים מרכזיים: הארכת הפסקת האש ב-60 יום לצורך משא ומתן טכני, הסרת הסנקציות מאיראן, הפשרת הנכסים הקפואים, ופתיחת מיצר הורמוז מיד לאחר החתימה. טראמפ אמר במפורש: "מצר הורמוז ייפתח מיד לאחר מכן. איראן לא רוצה נשק גרעיני".
בצבא הישראלי מעריכים כי המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, חי ואישר את נוסח ההסכם למועצה העליונה של איראן. ממצא זה מחזק את ההערכה שאיראן נכנסת לתהליך כשהיא בשליטה מלאה ולא תחת לחץ אמיתי. במקביל, דווח כי איראן חסמה ואף מלכדה את האתרים שבהם נמצא האורניום המועשר - פעולה שמעידה על היערכות שיטתית לאפשרות שהמשא ומתן ייכשל, ושמבצעים חיצוניים כנגד מאגרי האורניום יהפכו לבלתי אפשריים.
פרט מפתיע נוסף: טראמפ בלם ברגע האחרון מבצע קומנדו קרקעי שתכנן הצבא האמריקני להשתלטות על מלאי האורניום המועשר והוצאתו משטח איראן. מהלך זה, שנסוג בשל ההסכם המדיני, מותיר את כמות האורניום המועשר בשטח איראן ומייתר את אחת האפשרויות האופרטיביות הריאליות.
בירושלים מציינים כי גם בתרחיש האופטימי ביותר, כל הסכם עם איראן ייחשב בעיני ישראל להסכם רע. אך על פי הדיווחים, ההסכם הנוכחי רע במיוחד: הוא אינו מתייחס לטילים הבליסטיים, אינו מגביל את תמיכת איראן בחיזבאללה ובחות'ים, ואינו כולל כל מנגנון אכיפה ברור. בכירי ירושלים הודו כי נתניהו שוחח עם טראמפ, אך שיחות אלה לא הניבו שינוי של ממש בגישה האמריקנית.
המחשש המרכזי בישראל הוא שתקופת 60 הימים תאפשר לאיראן לחזק עמדות, להעביר חומרים ולבסס עובדות בשטח, כאשר בתום התקופה תוכל טהרן להציג כל עיכוב כהוכחה לחוסר תום לב אמריקני. הדמיון להסכם הגרעין הקודם מ-2015 אינו מקרי: גם אז דובר על תקופות ביניים, שיחות טכניות ונוסחאות מעורפלות שאיפשרו לאיראן לשמר את יכולותיה הבסיסיות. טראמפ עצמו סיכם בנימה מאיימת: "מקווים שהתהליך יסתיים בקלות ובצורה חלקה. אם לא, אנו מחזיקים באלטרנטיבה האולטימטיבית".
הקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל מתכנס הערב לדון בהסכם. לאחר החתימה האלקטרונית הצפויה, תיאלץ ישראל להחליט כיצד להתנהל מול מציאות שבה האיום הגרעיני האיראני נותר בעינו, הכסף זורם, והנשק הבליסטי - מחוץ לכל הסכמה.
ישראל נכנסת להסכם האמריקני-איראני כצד שאינו שותף לניהולו, כשהשאלה המרכזית היא עד כמה ירושלים תוכל להשפיע על שלב המשא ומתן הטכני שיבוא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה