בזמן שוושינגטון וטהרן מסיימים את הסידורים לטקס החתימה בז'נבה, מידע מודיעיני אמריקאי חושף תמונה מטרידה: בשבועות האחרונים פועלת איראן בשיטתיות לאטום ולהסתיר את מאגר האורניום המועשר שלה, תוך קריסת מנהרות והנחת מטענים בכניסות למתקנים. המהלך, אם יצליח, עלול להקשות באופן מהותי על כל ניסיון לפיקוח עתידי, גם אם ייחתם הסכם מחייב.
מדובר בדיוק בסוגיה שמציגה את הסכם המסגרת באור הכי פחות מחמיא שלו. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס אמר בסוף השבוע כי "לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני" וכינה את ההסכם "ניצחון גדול מאוד עבור העם האמריקאי", אך בד בבד הודה כי נותרו אתגרים משמעותיים. ואנס מתכנן להשתתף בטקס החתימה בז'נבה ביום שישי, וציין כי ייתכן שטראמפ עצמו יהיה נוכח.
טראמפ עצמו הציב אולטימטום ברור לאיראן: להגיע להסכם גרעיני תוך 60 יום, או להתכונן לחזרה למלחמה. הנשיא אמר כי המסגרת שעל השולחן מאפשרת לאיראן להעשיר אורניום, אך לרמה נמוכה בלבד, וכוללת איסור של 15 עד 20 שנה על כל העשרה מעבר לרף הזה - צעד שנועד למנוע מאיראן לצבור חומר גרעיני ברמה שמאפשרת ייצור פצצה. טראמפ לא פירט מה בדיוק כוונתו ב"חזרה למלחמה", אך הניסוח הדרמטי שלו אינו משתמע לשני פנים.
פרטי ההסכם שפרסמה הסוכנות האיראנית "מאהר" מצביעים על ויתורים אמריקאיים נרחבים: הפסקת לחימה מיידית בכל החזיתות, כולל בלבנון, הסרת המצור הימי בתוך 30 יום, פתיחת מצר הורמוז בתוך 30 יום, השעיית הסנקציות על מכירת נפט ומוצרים פטרוכימיים, שחרור מלא של הנכסים הפיננסיים האיראניים המוקפאים, ותוכנית שיקום כלכלית בסך לפחות 300 מיליארד דולר. בנוסף, 60 ימי משא ומתן לקראת הסכם קבע, שייסב גם על הגרעין. לאחר מכן יידון ביטול החלטות מועצת הביטחון של האו"ם ומועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
גורם ביטחוני בכיר בירושלים אמר היום כי "סוגיית פתיחת מצר הורמוז פחות מעניינת את ישראל, והמיקוד הוא בפרויקט הגרעין". לדבריו, לא ברור בשלב זה מה יעלה בגורל מאגר האורניום המועשר שבידי איראן. "לא ברור עד הסוף האם בסוף 60 ימי המשא ומתן מוציאים את האורניום המועשר או מדללים אותו על אדמת איראן", אמר. הגורם הוסיף: "חשוב להדגיש שגם בעבר האיראנים התחייבו שלא יהיה להם גרעין - ובסוגיית הטילים הבליסטיים בכלל לא מדברים".
לבנון מוסיפה ערפל נוסף לתמונה. הגורם הביטחוני אמר כי נכון לעכשיו אין דרישה מישראל לסגת מהשטחים שבהם פועלים הכוחות ו"צה"ל ממשיך להגן על הקו הצהוב", אך הודה באי בהירות: "לא ברור מה יהיה עם נושא ההגנה העצמית, ומה לגבי זיהוי והסרת איום מיידי בלבנון. אין תשובות ברורות". גורם מדיני בכיר אמר כי אם ייחתם הסכם, ישראל תשמור על זכותה לפעול נגד איומים אך תידרש לתאם צעדיה עם וושינגטון.
ממש בשבת, צה"ל חשף ממצאים דרמטיים ממנהרות שתוכננו ומומנו על ידי איראן מתחת לרכס הבופור בלבנון. לוחמים איתרו מפות הממחישות תוכניות חיזבאללה לפגוע ביישובי הצפון, תלויות על קיר בתוך התוואי התת-קרקעי, במדויק שבו חוסלו ימים קודם לכן מחבלים שניסו להימלט. רכס הבופור שולט מהגובה על יישובי הצפון בטווחים קצרים ומשמש מוקד מרכזי לירי נ"ט. המהלך לניקוי הרכס נועד לפרק את יחידת באדר של חיזבאללה, שמפקדותיה היוו את ליבת ההגנה של הארגון בדרום לבנון.
בוושינגטון לא כולם מתלהבים. הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם ברך על מזכר ההבנות אך לא הסתיר חשש: "אני מודאג במידה מסוימת מכך שנקודת המבט של איראן על ההסכם נראית שונה ממה שטוען צוות המשא ומתן האמריקאי". גרהאם הדגיש כי על פי הדין האמריקאי, כל הסדר גרעיני עם איראן מחויב בהעברה לקונגרס. הוא סיים: "ברכות לכולם על שהגענו לנקודה זו. הזמן יגיד". בין הפרשנות האמריקאית לזו האיראנית מתבלטות כבר עכשיו סתירות שעלולות לפוצץ את ה-60 ימים עוד לפני שיסתיימו.
בישראל פרץ ויכוח ציבורי סוחף. יאיר גולן קרא למהלך "אסון" ותקף את נתניהו: "טראמפ חותם על הסכם שמזרים מיליארדים למשטר האייתוללות, משאיר את תשתיות הגרעין על כנן, מותיר את האיום הבליסטי בעינו ומעניק חבל הצלה למשטר הרצחני בטהרן. ההרתעה שנבנתה בדם לוחמינו נשחקת מול עינינו". מומחים ביטחוניים שרטטו תמונה עגומה עוד יותר: מעצמות בינלאומיות שמחות על ההסכם, כשטורקיה וארדואן ממהרים לברך, ואיראן יוצאת מהעימות עם המשטר שרוד ועם הבטחה ל-300 מיליארד דולר לשיקום.
פרופ' דוד מנשרי, מבכירי המומחים לאיראן, אמר כי האיומים האיראניים אינם בלוף: "עד עכשיו האיראנים פחות או יותר עשו את מה שהם אמרו. הם לא רק מאיימים, הם גם פועלים". לדבריו, הפעילות הצבאית האיראנית בשבועות האחרונים לא נועדה לפוצץ את ההסכם אלא "להכתיב את התנאים שלו. הם רוצים להראות לעולם שהם אלו שקובעים את הטון באזור".
השבוע יהיה קריטי: טקס החתימה מתוכנן ליום שישי בז'נבה, ואחריו ייפתחו 60 ימי משא ומתן שבהם ייקבע בפועל גורל הגרעין האיראני. ישראל נמצאת בנקודה שבה חופש הפעולה הצבאי שלה תלוי יותר ויותר בשיקוליו של הבית הלבן, וכל הסוגיות שעמדו בלב העימות, הגרעין, הטילים, ומאגר האורניום המועשר שנסתר כעת מאחורי קריסת מנהרות, ממתינות עדיין לתשובה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה