ועדת הכנסת אישרה היום (שני) ברוב של 11 מול 3 את בקשת החסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב מפני העמדה לדין פלילי, בתום שלושה ימי דיון סוערים. גוטליב חשודה בגילוי ופרסום מידע סודי לפי חוק שירות הביטחון הכללי - עבירה שהעונש המרבי עליה הוא שלוש שנות מאסר. ההחלטה תובא לאישור סופי במליאת הכנסת ביום רביעי, וגם שם צפוי לה רוב.
צילום: צילום: מוטי סגלוביץ / CC0 / ויקימדיה קומונסהרקע לפרשה: בינואר 2024 פרסמה גוטליב בחשבון הרשת החברתית שלה צילום מסך מכתבה באתר "עדנה קרנבל", שבה נטען - בצורה שקרית לפי הגורמים הרשמיים - כי בעלה של שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שוחח עם יחיא סינוואר ימים ספורים לפני ה-7 באוקטובר. הציוץ נצפה 400,000 פעמים וזכה לאלף חיבובים ו-500 שיתופים. ראש השב"כ דאז, רונן בר, הגיש תלונה עוד באותו יום ובה פירט את הסיכונים הביטחוניים הנובעים מהפרסום. על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה, גוטליב "פרסמה וגילתה את שמו המלא של פלוני כעובד שירות הביטחון הכללי, וכן את שמה המלא של בת זוגו, ברסלר, וזאת בהיקף תפוצה וחשיפה נרחב, ובאופן מודע, מכוון, נמשך, מופגן ואף חוזר".
צילום: צילום: Hanay / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונסהוועדה קבעה כי מתקיימות בעניינה של גוטליב שתי עילות חסינות לפי חוק חסינות חברי הכנסת: האחת, שהמעשה נעשה במילוי תפקידה כחברת כנסת; והשנייה, שכתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה. מדובר בחסינות מהותית - שאינה ניתנת להסרה, ומגינה על התבטאויות ומעשים שנעשו במסגרת התפקיד.
בעד הבקשה הצביעו חברי הכנסת אופיר כץ, ניסים ואטורי, עמית הלוי, משה סעדה, אביחי בוארון, שמחה רוטמן, אוריאל בוסו, יוסף טייב, יצחק גולדקנופף, מישל בוסקילה ולימור סון הר-מלך. נגד הצביעו חברי הכנסת עודד פורר, נאור שירי ומירב בן-ארי. שלושה חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה - אחמד טיבי, ואליד טאהא ופנינה תמנו-שטה - נמנעו מהצבעה בשל היעדרות מיותר ממחצית דיוני הוועדה, כך שהתקנון אסר עליהם להשתתף בהצבעה.
הדיונים היו סוערים מן הרגע הראשון. גוטליב קטעה שוב ושוב את דברי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והטיחה בה: "את רודפת. אתם מתנהגים כמו ארגון פשע". גם יו"ר הוועדה, אופיר כץ, לא נשאר ניטרלי: "את בוחרת להתנהג כיו"ר אופוזיציה, במשך ארבע שנים את רודפת רק אחרי הימין ועיוורת לכל דבר אחר". סגן השר אלמוג כהן הוצא מהדיון לאחר שצרח על בהרב-מיארה שביקשה לשמור על חיסיון חוות הדעת של השב"כ. פרקליט המדינה עמית איסמן בחר לנטוש את הדיון לאחר שכץ לא נתן לו את זכות הדיבור.
הדבר הבולט ביותר שנרשם בדיון של היום לא היה מה שקרה בפנים - אלא מי לא הגיע אליו. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נעדרה מהישיבה, וזאת לראשונה מאז החל ההליך. בשני הדיונים הקודמים בוועדה, בהרב-מיארה הגיעה בעצמה ונכחה באולם. הפעם, לעומת זאת, שלחה במקומה את המשנה ליועמ"שית, שייצג את עמדת הלשכה.
היעדרותה של בהרב-מיארה לא עברה בשקט. בשעה שהדיון הסוער מתנהל בכנסת סביב עתידה הפוליטי של גוטליב, הבחירה של ראשת הייעוץ המשפטי לממשלה שלא להגיע בעצמה אל הוועדה - לאחר שנכחה פעמיים ברצף - מושכת תשומת לב ומעלה סימני שאלה בקרב המשתתפים.
בדיון האחרון לפני ההצבעה חזרה גוטליב על טיעוניה ואף השמיעה גרסה מורחבת שלהם: "7,000 מחבלים לא פורצים את גבולות ישראל אלא אם משהו איום התרגש עלינו. חשפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר בכוונת מכוון. לי היה ברור כשמש שהיו כאן חתרנות ומרד שהשב"כ לא חקר". בסיכום דבריה הוסיפה: "אם לא הייתי מבצעת עבירה לא הייתי צריכה חסינות" - ניסוח שחלק מחברי הוועדה ראו בו הודאה ממנה עצמה.
בהרב-מיארה, שבדיון האחרון שלחה במקומה נציגים, הבהירה בדיונים הקודמים את עמדת המדינה בצורה חדה: "החקירה נפתחה בעקבות פנייה של שירות הביטחון הכללי, בשל הסיכון שנוצר מחשיפת פרטיו של לוחם שפרטיו אסורים בפרסום תוך כדי מלחמה. חשיפת פרטי עובד שירות יוצרת איום לעובד ולמשפחתו, למידע המסווג, ומכאן לביטחון המדינה". היא הדגישה כי "קבלת הבקשה תפגע בצורה קשה בשוויון בפני החוק ובאינטרס הציבורי", ודחתה את הטענה לאכיפה בררנית: "כתב האישום לא עוסק בביקורת שהושמעה על התנהלות גורמי הביטחון ב-7 באוקטובר, אף שאין להם תימוכין והם מופרכים מהיסוד".
גם בין חברי הקואליציה עצמם לא הייתה תמימות דעים מלאה על הנימוקים. חבר הכנסת שמחה רוטמן אמר כי המעשה של גוטליב חמור, אך בכל זאת הצביע לטובתה בטענה לאכיפה בררנית. לעומתו, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מהאופוזיציה אמר כי "מדובר בעבירה פלילית מובהקת וכי מתן חסינות במקרה כזה משדר לחברי הכנסת כי מותר לנו הכל".
בשולי הדיון התפתח עימות על העתיד הפוליטי: חבר הכנסת מיקי לוי מ"יש עתיד" איים כי "בקרוב סגלוביץ' ימונה לשר לביטחון פנים - הוא לא ישכח את מה שקרה כאן". כץ ענה לו בציניות: "מה תעשו לנו? צינוק? לשר לביטחון לאומי אסור להתערב בחקירות, עד שסגלוביץ' יהיה השר לביטחון לאומי, ואז מותר. תרשמו לעצמכם".
ביום רביעי הקרוב תצביע מליאת הכנסת על האישור הסופי. גם שם צפוי לגוטליב רוב, בהינתן תמיכת הסיעות החרדיות בקואליציה. אם תאושר החסינות במליאה, היא תפטור את גוטליב מהעמדה לדין בתקופת הכנסת הנוכחית בלבד - בכנסת הבאה תידרש לבקש חסינות מחדש. אפשרות נוספת שעולה היא עתירה לבג"ץ, שיכול לבחון את חוקיות ההחלטה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה