ספרד שולטת, יוצרת, ירייה אחר ירייה, ובכף ורדה פשוט לא נכנס. המשחק בין שתי הנבחרות, שנפתח עם ציפיות ברורות לניצחון ספרדי, הפך לאחד המופעים המרשימים ביותר של ההגנה הקטנה מול הגדולה. כף ורדה, ה"כרישים הכחולים", עומדת איתן ומסרבת לקרוס.
שוער כף ורדה, ווזינה, הפך לגיבור הבלתי מעורער של המשחק. כבר בדקה 37 הוא נאלץ לטפל בניסיון של פדרי, ועף מעולה כדי להוציא את הכדור. שתי דקות אחר כך, בדקה 39, ירייה של פראן טורס פגעה בקורה, ואז ווזינה מצא את עצמו מוציא גם את הנגיחה של אויארסבל מעל הרף. שני ניסיונות, שתי הצלות. בדקה 45 חזר פראן ושת ירייה נמוכה, וווזינה שוב היה שם. ההגנה של כף ורדה לא נשמה ולא זעה.
לא הכל היה חד-צדדי. בדקה 38 ניסה ז'ובאן קברל מכף ורדה לנצל רגע של חוסר ריכוז ספרדי, כשחתך פנימה מהצד השמאלי וסיים מעל השער. ירייה שלא פגעה ביעד, אבל היא תזכורת שכף ורדה לא רק מגנה, אלא גם מנסה.
אחד הרגעים הבולטים אחרת הגיע בדקה 35. ליברמנטו תפס את רודרי בשליטה על הכדור, חטף ממנו ושת ירייה ממרחק של קרוב למעגל האמצע. ירייה שנראתה כמעט בלתי אפשרית, אבל שיקפה את האנרגיה שכף ורדה מכניסה לכל רגע במגרש.
בדקה 31 ניצת גם עניין משמעותי אחר: סידני קברל מכף ורדה ביצע גלישה אגרסיבית על פראן, ועצר אותו בכוח. הבעיה היא שסידני כבר היה עם כרטיס צהוב. הוא יצא בכרטיס אדום, וכף ורדה נותרה עם עשרה שחקנים. ובכל זאת, ההגנה החזיקה.
בסוף המחצית הראשונה הודיע השופט על ארבע דקות נוספות. ספרד ניצלה כל שנייה ולחצה, אבל ווזינה ומגיניו עמדו בגל אחד אחרי השני. הספרדים מצאו את עצמם חוזרים לחדר ההלבשה עם אפס כדורים ברשת.
ה"כרישים הכחולים" מגיעים למונדיאל 2026 ברגע של גאווה לאומית בארכיפלג הקטן שממערב לאפריקה. הם לא אלופות, הם לא מועמדים, אבל הם מוכיחים שבכדורגל, כמו בחיים, הארגון ורוח הלחימה שווים לא פעם יותר מהשם שרשום על החולצה.
ספרד, לעומת זאת, יודעת שהיא חייבת לפרוץ. עם שחקנים כמו פדרי, אויארסבל ופראן במגרש, הלחץ הוא עצום, אבל ווזינה ואנשיו לא מתרגשים. השאלה הגדולה היא כמה זמן ההגנה הזו תוכל להחזיק.
המחצית השנייה צפויה להיות מבחן רציני: האם ספרד תמצא את הפירצה, או שכף ורדה תיכנס לדפי ההיסטוריה של המונדיאל עם אחד האפסים המפורסמים ביותר של הטורניר?
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה