ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט תקף ביום שני בחריפות את ממשלת נתניהו, לאחר שנחתם מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן. "באלף הימים האחרונים גילינו שוב ושוב את גדולתו של העם ואת רפיסותה של הממשלה", אמר בנט. לדבריו, ההסכם מהווה "תפנית מסוכנת לביטחון ישראל, שרק הנהגה חדשה תוכל לתקן".
בנט הצביע על דפוס שלטענתו מאפיין את כל תקופת כהונתו של נתניהו: "כהונת הממשלה נפתחה במלחמת אחים, המשיכה בטבח 7 באוקטובר, ומסתיימת בכישלון היסטורי מול איראן". את הצבא ואת העם שיבח, ואת המנהיגות האזרחית גינה: "במלחמה עם איראן ראינו את הביצועים האדירים של צה"ל וכוחות הביטחון בחזית ואת הגבורה של העם בעורף. הבוקר גילינו שהממשלה שוב לא מסוגלת להפוך את כל אלה להישגים ביטחוניים בני קיימא".
בנט לא הסתפק בביקורת ובישר גם על תוכנית חלופית. "יש לנו תוכנית אסטרטגית ברורה להקרסת המשטר האיראני", הכריז. "ביד האחת לא נאפשר לאיראן לפרוץ לגרעין, וביד השנייה נביא להתפוררות המשטר באמצעים מדיניים, מודיעיניים, כלכליים, טכנולוגיים וצבאיים יחד". לדבריו, "יש לנו עם חזק - מגיעה לו הנהגה חזקה שמסוגלת להעניק לו ביטחון".
בנט לא עמד לבדו בביקורתו. מכל קצוות הקשת הפוליטית הגיעו תגובות זועמות. ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב כי ההסכם "מהווה אחד הכישלונות המזעזעים ביותר במדיניות החוץ והביטחון של ישראל, הרשום כולו על שם נתניהו". ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר בראיון לשידור הציבורי: "ישראל יצאה חלשה יותר, איראן יצאה חזקה יותר - זו האחריות האסטרטגית של נתניהו. הוא נכשל". יאיר גולן, ראש מפלגת מחנה המדינה ומי שהיה גנרל בצבא, כתב כי "טראמפ חותם על הסכם שמזרים מיליארדים לשלטון האייתוללות, משאיר את התשתית הגרעינית שלמה ומשמר את האיום הבליסטי כפי שהוא".
מנגד, יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו, אביב בושינסקי, ניתח את המצב מנקודת מבט אחרת. לדבריו, נתניהו לא יוותר בקלות על תמיכת ארה"ב, למרות הכאב. "מצד אחד, נתניהו זוכר ונוטר טינה, אבל מצד שני הוא מאוד פרגמטי", אמר בושינסקי, שהוסיף כי נתניהו "צריך את טראמפ" ולכן הברית ביניהם לא תתפרק בקלות. עם זאת, ציין בושינסקי כי נתניהו "נפל בהימור" שלו: "הוא ניסה בצורה יצירתית, אולי אף לפוצץ את ההסכם בהפצצה בדאחיה, בתקווה שאיראן תגיב ותהיה הסלמה. זה היה הימור שגוי".
ההסכם שנחתם ביום ראשון בין ארה"ב לאיראן, לאחר חודשים של משא ומתן, כולל הפסקת פעולות צבאיות בכל החזיתות, לרבות לבנון. לפי הדיווחים, ההסכם צפוי לכלול הסרה הדרגתית של סנקציות ושחרור נכסים איראניים קפואים. שאלת הגרעין נותרת עמומה: האמריקנים נסוגו לכאורה מהדרישה החד-משמעית להוצאת כל האורניום המועשר, וטראמפ עצמו דיבר על "דילול" ולא הוצאה מוחלטת. מתקני ההעשרה, כולל הצנטריפוגות, צפויים להישאר בידי איראן.
ההסכם מציב בפני ישראל גם דילמה ביטחונית בלבנון. לפי הדיווחים, איראן התנתה את ההסכם בהפסקת הפעילות הישראלית בדרום לבנון. שר הביטחון ישראל כץ הצהיר כי "צה"ל לא יפנה את דרום לבנון" וכי ישראל תפעל בחופשיות בסוריה, בלבנון ובעזה. אך המציאות מורכבת יותר: לפי הערכות מקורות ביטחוניים, איראן עשויה להשתמש בחיזבאללה כדי ליצור פרובוקציה שתסלים את המצב ותעמיק את הפער בין ישראל לארה"ב. ירי הרחפנים לישראל שלפני ההסכם, שבעקבותיו תקפה ישראל את ביירות, הוגדר כ"פרובוקציה מכוונת מטהראן שהשיגה את מטרתה בהצלחה מרובה".
הסרת העיצומים על ייצוא הנפט האיראני מדאיגה גם היא. בימי העיצומים הרוויחה איראן מנפט שמכרה תוך עקיפתם כ-50 מיליארד דולר בשנה, כשרוב הכסף זרם לחברות של משמרות המהפכה. עם הסרת העיצומים, הצפי הוא שהכנסה זו תגדל משמעותית תוך חודשים ספורים. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט אזהר מפני הסרת העיצומים, אך אזהרתו לא התקבלה.
עד שעות אחר הצהריים ביום שני, נתניהו טרם פרסם תגובה מפורשת להסכם. משרדו מסר בסוף השבוע כי ישראל אינה צד למזכר, אך ציין כי נתניהו הביע הערכה למחויבות טראמפ להסכם סופי שיכלול הוצאת חומר מועשר ופירוק תשתית ההעשרה. בד בבד, ישראל מכינה נייר עמדה שנתניהו מבקש להציג בפגישה אישית עם טראמפ, שעדיין לא נקבעה.
הבחירות בישראל צפויות בעוד כ-100 ימים, ובנט, שאיחד את מפלגת "ביחד", מצב את עצמו כחלופה המובילה לנתניהו. בושינסקי, שמכיר את ראש הממשלה מקרוב, השמיע גם אזהרה לנתניהו: "אם יראה שהאופוזיציה יכולה להשיג רוב, אני חושב שהוא יפרוש. הדבר שהיה מביך אותו ביותר הוא להפסיד לעוזרו לשעבר, נפתלי בנט".
ישראל ניצבת כעת בין הצורך לשמר את הברית עם הבית הלבן לבין הדרישה לשמור על חופש הפעולה הצבאי בלבנון - ותוצאת המשוואה הזו תעצב את המציאות הביטחונית והפוליטית בחודשים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה