מבקר המדינה הנבחר ראבילו הגיש תשובה לבית המשפט העליון ובה עומד על כך שבחירתו לתפקיד נעשתה כדין. ראבילו דוחה את הביקורות שהועלו נגד מינויו וטוען כי המסגרת החוקית הקיימת בישראל מספיקה כדי להבטיח את עצמאות תפקידו.
בלב תשובתו עומד הטיעון כי לא כל קשר קודם עם גורמים ממנים או מבוקרים פוסל אדם מלכהן כמבקר. "הדין הישראלי קובע שניתן למצוא אנשים הגונים שיפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים", נכתב בתשובה.
ראבילו הדגיש כי הערובות שנקבעו בחוק יסוד מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה הן שמבטיחות את אי-תלותו של המבקר בפועל. לדבריו, מנגנוני ההגנה הקבועים בחוק אינם מתעלמים מקשרים קודמים, אלא מתוכננים במדויק כדי לאפשר עבודה מקצועית ונקייה גם בתנאים שכאלה.
הרקע לעתירה לבית המשפט העליון נוגע לחשש שהעלו העותרים כי קשריו של ראבילו עם גורמים פוליטיים שמינו אותו עלולים לפגוע ביכולתו לבקר אותם ואת גופים אחרים הנתונים לביקורת המדינה. העתירה מבקשת לבחון אם הבחירה עומדת בסטנדרטים הנדרשים לתפקיד בעל עצמאות מוסדית מהותית.
תפקיד מבקר המדינה נחשב לאחד מעמודי התווך של הפיקוח הציבורי בישראל. המבקר אמון על ביקורת כלפי הממשלה, משרדיה, וגופים ציבוריים נוספים, ולכן שאלת עצמאותו מן הרשות המבצעת היא בעלת משקל ממשי.
ראבילו בחר להתמודד עם הטענות ישירות, במקום להסתפק בטיעון פרוצדורלי. גישה זו משקפת ניסיון להציג תמונה עקרונית שלפיה הדין עצמו הוא הגורם המבטיח ניקיון, ולא היעדר כל קשר בין המבקר לבין הגורמים שאיתם עבד בעבר.
בית המשפט העליון עתיד לדון בעתירה ולהחליט אם הבחירה עמדה בדרישות החוק. טרם נקבע מועד לדיון הבא בתיק.
ראבילו מסר את תשובתו לבית המשפט העליון, שיכריע עתה אם מינויו לתפקיד מבקר המדינה יעמוד על כנו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה