יש דברים קטנים שאין להם הסבר לוגי מיידי, אבל הרגע שמנסים אותם מבינים שהם שינו משהו. אחד הדברים האלה הוא חימום הצלחות לפני ההגשה. זה נשמע כמו פרט שולי, אבל מי שניסה פעם אחת לאכול מצלחת חמה בלי שהאוכל התקרר עד הביס האחרון - כנראה לא יחזור אחורה.
הטריק פשוט: מכניסים את הצלחות לתנור על חום נמוך, בערך 80-100 מעלות, כמה דקות לפני ההגשה. לא צריך יותר מזה. התוצאה היא שהאוכל נשאר חם מהביס הראשון ועד האחרון, והארוחה כולה מרגישה שונה. ילדים לא ממהרים לגמור לפני שהכל מתקרר, ואפשר לאכול בנחת. זה אחד מאותם שינויים שנראים טריוויאליים ומסתבר שהם משנים את כל חוויית הארוחה.
הטריק הקטן שהפך כל ארוחה בבית לחוויה אחרת לגמרישינוי שני שכדאי לאמץ הוא הכנת רוטב פאן. בכל פעם שמכינים חזה עוף, פילה דג, קציצות או כל חלבון שנצלה במחבת - במקום לנקות את המחבת מיד, נשארים איתה. מוסיפים כמה כפות יין לבן או יין אדום, ומגרדים את כל השאריות הצרובות מהתחתית עם כף עץ. אחרי דקה-שתיים על אש בינונית, מוסיפים שמנת בישול, ממשיכים לערבב עוד קצת, ויש רוטב. המחבת כבר ניקתה את עצמה, והאוכל קיבל עומק של טעם שלא מגיע משום בקבוק מוכן.
הטכניקה הזו עובדת גם עם ציר עוף או ירקות במקום יין, למי שמעדיף. הנקודה היא לא לזרוק את מה שנשאר במחבת - שם יושב כל הטעם. אפשר לתבל עם מלח, פלפל ועשב אחד קצוץ, וכבר זה מספיק.
ועשבי תיבול טריים - גם זה דבר שקל לדלג עליו. מוסיפים אותם בסוף, אחרי הבישול, ולא קודם. פטרוזיליה קצוצה דקה, בזיליקום גס, כוסברה, נענע, מה שאוהבים ומה שיש. הצבע בצלחת משתנה מיד, הריח עולה, והטעם הטרי מאזן את כובד הבישול. זה לא קישוט, זה חלק מהטעם.
שלושת הדברים האלה לא דורשים ציוד מיוחד, לא מרכיבים יקרים ולא שיעורי בישול. הם דורשים רק עצירה של שנייה לפני ההגשה ושאלה קטנה: מה עוד אפשר להוסיף כאן. לפעמים התשובה היא כלום, ולפעמים היא צלחת חמה ואיזה ענף של טימין שנח שם מהשבוע שעבר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה