צבא איראן באזהרה לישראל: נגיב אם התקיפות בלבנון יימשכו

מפקדת החירום האיראנית "ח'אתם אל-אנביאא", הפיקוד הצבאי המשותף העליון של איראן, פרסמה הערב אזהרה חריפה וישירה לישראל: אם צה"ל לא יפסיק את פעילותו בדרום לבנון, עליו לצפות ל"תגובה קשה" מצד הכוחות המזוינים האיראניים. הצהרה מסוג זה, המגיעה ממפקדת הצבא הרשמית של איראן, נחשבת לחריגה במיוחד.

בהודעה הרשמית נאמר במפורש: "צבא המשטר הציוני הפר את הפסקת האש בדרום לבנון 84 פעמים ביומיים האחרונים, לאחר הכרזת נשיא ארה"ב על סיום המלחמה. אם צבא המשטר הציוני לא יחדל ממעשיו בדרום לבנון, עליו לצפות לתגובה קשה מצד הכוחות המזוינים האיראניים". האיראנים לא פירטו מהי בדיוק אותה "תגובה קשה", אך הבנה ברורה היא שלא נשללת אפשרות של שיגור טילים לעבר ישראל.

מדובר באיום יוצא דופן מבחינת מקורו. האזהרה הגיעה מהצבא הסדיר האיראני, לא מהמשמרות המהפכה ולא מגוף פרוקסי כלשהו. ההבחנה הזו אינה טכנית. הצבא הסדיר הוא מוסד פורמלי של המדינה האיראנית, ואיום שיוצא ממנו נושא משקל מדיני שונה מהצהרות של חיזבאללה או מנציגי המשמרות.

יש לציין כי "ח'אתם אל-אנביאא" הוא הגוף האסטרטגי האחראי על תיאום המבצעים המשולבים של הכוחות המזוינים האיראניים ומשמרות המהפכה - כלומר, לא מדובר בבלוף של דובר קטן, אלא בגוף שמפקד בפועל על הזרועות הצבאיות של המשטר.

ישראל מנהלת מזה שבועות סדרת תקיפות נרחבת בדרום לבנון, המתמקדות בתשתיות של חיזבאללה. המבצעים כוללים מתקפות על מרכזי פיקוד, מחסני נשק ומאגרי לוחמים. הצבא האיראני מגדיר תקיפות אלה כ"תוקפנות" שלא תישאר ללא מענה.

הניסוח שנבחר באיום האיראני זהיר אך ברור: "לצפות לתגובה קשה". לא פירוט של מה תכלול התגובה, לא ציר זמן, לא תנאים נוספים. איראן מותירה לעצמה את מרחב הפעולה ואת יכולת ההכחשה, אבל ההודעה עצמה מחייבת.

הצהרת האיום האיראני מגיעה בתזמון לא מקרי - ימים ספורים לאחר שטהרן וושינגטון הודיעו על מזכר הבנות לסיום המלחמה האזורית, ולקראת טקס חתימה שנקבע ליום שישי הקרוב בז'נבה. ההסכם כולל, לפי הדיווחים, סיום מיידי וקבוע של המלחמה בכל החזיתות, הסרת המצור הימי על איראן, פטורים מסנקציות על ייצוא נפט ומוצרים פטרוכימיים, שחרור נכסים מוקפאים, ותוכנית שיקום כלכלית בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר. בנוסף, איראן התחייבה שלא לייצר נשק גרעיני.

בטהרן עצמה נשמעו הערב קולות נוספים. ראש ועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט האיראני, איברהים עזיזי, כתב ברשת החברתית כי "ארה"ב צריכה להוכיח את מחויבותה על ידי סיום המלחמה בלבנון ועמידה בכל סעיף של מזכר ההבנות". עזיזי לא נעצר שם ואיים: "כל הפרה של ההסכם תיענה בתגובה נחרצת ומכריעה. עידן הדרישות החד-צדדיות נגד איראן הסתיים". גם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הצטרף לאיומים ואמר כי "סוף המלחמה אינו שלם ללא נסיגת הכוחות הישראליים מהשטחים שכבשו במלחמה. כל תקיפה ישראלית על לבנון מהווה הפרה של מזכר ההבנות".

עזיזי אף הוסיף בפרסום נפרד כי "החוסן האיראני הוביל לשינוי כיוון אסטרטגי - כשארה"ב הגיעה לשולחן המשא ומתן בתנאים של איראן". טהרן מציגה את עצמה, אם כן, כמי שניצחה - וכעת דורשת לגבות את הפרס.

מבחינה ישראלית, האיום נופל על רקע מתוח ממילא. ישראל ביצעה בספטמבר 2024 מתקפת טילים איראנית שכוונה לשטחה, והמחלוקת על עוצמת התגובה הישראלית עדיין לא נסגרה. איראן הבהירה בהזדמנויות שונות שהיא לא תשלים עם מתקפות ישראליות על ציר הנשק שלה ללבנון.

בישראל מעריכים כי מאחורי ההצהרות האיראניות עומד ניסיון מחושב להפעיל לחץ על הממשל האמריקאי ולדרוש מישראל לצמצם את פעילותה בדרום לבנון ואף לנסוג. חיזבאללה מצדו הבהיר כי "איראן הבטיחה שלא ייחתם הסכם גרעין עם ארה"ב אלא אם כן תיסוג ישראל מלבנון". בצה"ל, לפי הדיווחים, שוררת דריכות גבוהה לנוכח האפשרות שפקודת נסיגה תגיע מהבית הלבן, והכוחות ממתינים להנחיות מהדרג המדיני.

מנגד, בישראל מדגישים כי הפעילות הצבאית בדרום לבנון היא לגיטימית לחלוטין. גורמי ביטחון ישראליים הסבירו כי מדובר באכיפה כנגד הפרות של חיזבאללה וניסיונותיו לחזור לקווי המגע. הכתב הצבאי של גלי צה"ל, דורון קדוש, כתב: "ביומיים האחרונים אפשר לספור על כף יד אחת את מספר מחבלי חיזבאללה שחוסלו בדרום לבנון - והם רק כאלה שהתקרבו לכוחותינו, בסמוך לשטחי הקו הצהוב שבהם עדיין נמצאות שתי אוגדות של צה"ל. הימנעות מתקיפות בדרום לבנון במצב כזה - אינה אפשרית". קדוש הוסיף ושאל: "האם איראן תצליח לכפות נסיגה ישראלית מדרום לבנון כתנאי לחתימה על מזכר ההבנות?"

ממד נוסף של המשבר נוגע למה שישראל בכלל יודעת על ההסכם. ארצות הברית סירבה לבקשת ירושלים לעיין במזכר ההבנות הרשמי, כך פורסם, ובעקבות הסירוב האמריקאי הדרג הביטחוני והמדיני בישראל עדיין אינם מכירים את פרטי המסמך. כלי תקשורת איראניים דיווחו על 14 סעיפים הכוללים, בין היתר, הסרת כל הסנקציות על איראן, שחרור 24 מיליארד דולר מכספים מוקפאים, פתיחת מצר הורמוז - ודרישה לנסיגת צה"ל מדרום לבנון. בימים האחרונים אף דווח בארצות הברית על ניסיונות חוזרים של ישראל לרגל אחרי מקיימי המשא ומתן האמריקניים - מה שממחיש עד כמה עמוקה האפלה שבה שרויה ירושלים.

השאלה האמיתית שעולה מהאיום הזה היא לא אם איראן יכולה לתקוף, אלא אם היא רוצה. טהראן נמצאת בנקודה שבה כל תגובה גלויה ומשמעותית עלולה לגרור אותה לעימות ישיר עם ישראל, ואולי גם עם ארצות הברית. האיום הנוכחי נראה ככלי לחץ מדיני יותר מאשר הודעה מבצעית ממשית. אבל בשוק ההרתעה, ההבדל בין שניים קטן לפעמים יותר ממה שנדמה.

בסביבה הזאת, גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פתח ביקורת חריפה על ישראל. בפגישה עם אמיר קטר בשולי פסגת ה-G7 בצרפת אמר: "ישראל נלחמת בחיזבאללה יותר מדי זמן והורגת הרבה אנשים. לא צריך להפיל בניין בכל פעם שרוצים להרוג אדם אחד". טראמפ אף הוסיף: "אם ישראל לא מסוגלת לעשות את העבודה עם חיזבאללה, א-שרע הסורי יעשה את העבודה. אני חושב שנתניהו צריך לתת לסוריה לעשות את העבודה, כי לדעתי הם יעשו עבודה טובה יותר בזה". בתחילת השבוע, אחרי התקיפה הישראלית בדאחייה שבביירות, כתב טראמפ ברשת החברתית שלו: "המתקפה על ביירות לא הייתה צריכה לקרות, במיוחד ביום מיוחד שבו אנחנו כל כך קרובים להסכם שלום עם איראן".

צילום: נוצר באמצעות AI

בירושלים לא נמסרה עד כה תגובה רשמית לאיום האיראני. ישראל נוהגת לרוב לא להגיב להצהרות איראניות מהסוג הזה בפומבי, אך מתפעלת את שיקוליה מאחורי הקלעים.

עם זאת, שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, הבהיר בראיון לרשת NPR כי ישראל אינה מתכוונת להיכנע ללחץ: "אנחנו נשארים בדרום לבנון כדי להגן על עם ישראל, כמו שכל מדינה שמכבדת את עצמה הייתה עושה. הממשל היה ברור שלהסכם אין קשר לנסיגה שלנו מדרום לבנון. אנו לא הולכים לסגת - ולמטורפים מטהרן אין עסקים לדחוף את האף שלהם."

במערכת הביטחון הישראלית מגדירים את הרגע הנוכחי כקריטי. הגישה השלטת שם היא שיש להתנגד בנחישות לנסיגה מדרום לבנון, ולמתן כל פעולה צבאית - גם אם הדבר יגרום לחיכוך עם האמריקאים. במקביל, גורמי ביטחון מביעים ביקורת על כך שמשא ומתן ישיר בין ישראל ללבנון לא קודם מהר יותר בשבועות האחרונים. לדבריהם, קידום מהיר של הסכם כזה, בחסות אמריקאית, הוא הדרך הטובה ביותר לנתק את ישראל מהקשר שאיראן מנסה ליצור בין ההסכם שלה מול ארה"ב ובין הנעשה בלבנון.

ככל שהלחימה בדרום לבנון תימשך ותתעצם, כך גדל הסיכוי שאיראן תיאלץ להחליט אם האיומים שלה הם רק הצהרות, או שהיא מוכנה לגבות אותם במעשים.

ביום שישי הקרוב אמורים נציגי ארה"ב ואיראן להתכנס בז'נבה לחתימה על מזכר ההבנות, ועיני ישראל ממוקדות בשאלה אחת: מה יכלול ההסכם הסופי בנוגע לנוכחות צה"ל בלבנון, ואיזה לחץ יפעיל טראמפ על ירושלים לפני שהדיו יגע בנייר.