עשרות שנים של זיהום עומדות לפני סיום. מועצת בנימין תוביל את אחד מפרויקטי התשתיות והסביבה הגדולים הנדחפים כיום בשטחי יהודה ושומרון: הטיית כלל שפכי העיר אל בירה למכון טיהור השפכים אוג, בעלות כוללת של כ-200 מיליון שקלים. המהלך נועד לסיים את הזרמת השפכים לנחל פרת, הידוע גם כוואדי קלט, ולשקם את אחד מאתרי הטבע המרהיבים ביותר בישראל.
הפרויקט מקודם בשיתוף משרד האנרגיה והתשתיות ורשות המים. במסגרת הסיכום שהושג בין הגורמים, קיבלה מועצת בנימין אחריות מלאה על תכנון, ביצוע וניהול הפרויקט כולו - מאל בירה ועד החיבור למכון הטיהור אוג. המועצה תשמש הגוף המנהל והמבצע בכל שלבי התכנון, התקצוב והביצוע עד להשלמתו.
הפרט הדרמטי במימון: חלק ניכר מהכסף יגיע ממש מהרשות הפלסטינית עצמה. הפרויקט ממומן באמצעות רשות המים, בין היתר מכספים שחולטו מהרשות הפלסטינית על ידי שר האוצר סמוטריץ' והועברו לאוצר המדינה. המי שגרם לזיהום, משלם על תיקונו.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, שהוביל את המאמץ לרתימת משרדי הממשלה לטובת הפרויקט, אמר: "זהו יום היסטורי עבור נחל פרת ועבור תושבי האזור כולו. אחרי עשרות שנים שבהן השפכים זרמו ללא טיפול וגרמו לנזק סביבתי עצום, אנחנו מובילים פתרון יסודי וארוך טווח שישקם את הנחל ויחזיר אותו לציבור." גנץ הוסיף: "העובדה שכספים שחולטו מהרשות הפלסטינית משמשים כעת לתיקון הנזקים שהיא עצמה יצרה היא צדק סביבתי וצדק מוסרי."
שנים ארוכות של נזק יש מאחורי הפרויקט הזה. שפכי אל בירה מוזרמים אל שמורת הטבע של נחל פרת ומזהמים אותה בצורה חמורה - פוגעים בבעלי החיים, בצמחייה ובמבקרים הרבים שפוקדים את השמורה. מידי שנה נסגרים חלקים מהשמורה לציבור לתקופות זמן בשל הזיהום. מדובר במצב שנמשך עשרות שנים ולא זכה לפתרון מעשי.
הפרויקט כבר בשטח. לאורך כביש 437 במזרח בנימין הונחו קווים מאספים באורך של קילומטרים רבים, ובמסגרת עבודות הפיתוח בכביש 60 יונח קו מאסף נוסף באזור אל בירה. הקווים יזרימו את מי השפכים ישירות למכון הטיהור אוג, הממוקם סמוך לצומת נבי מוסא, במקום שיזרמו לנחל. העבודות מתבצעות במקטעים שונים, והיעד להשלמת המהלך הוא שנת 2030.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן אמר: "אנו שמים סוף לטרור הסביבתי של הרשות הפלסטינית, שפוגעת באיכות החיים של התושבים, וגובים ממנה תשלום על מעשיה. התוכנית תפחית את הזיהום בשמורות הטבע והנחלים לטובת התושבים והמבקרים." מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ הוסיף כי שיתוף הפעולה יאפשר להפנות את השפכים "בצורה מבוקרת ומקצועית" למכון הטיהור, ובכך יהפוך "מטרד סביבתי קשה וארוך שנים למשאב מים ממוחזר שישמש לחקלאות."
המשמעות הכלכלית אינה פחותה מהסביבתית. מי השפכים שיטוהרו במכון אוג יהפכו למשאב ממוחזר לחקלאות, במקום לנזק סביבתי. זהו מהלך שמשנה את כל המשוואה: בעיה שנמשכה דורות, ממומנת על ידי מי שיצר אותה, ומיועדת להפוך לנכס.
עם השלמת הפרויקט ב-2030, צפויה שמורת הטבע של נחל פרת להיפתח במלואה לציבור ללא הגבלות הזיהום שסגרו חלקים ממנה שנה אחר שנה. עד אז, העבודות ממשיכות בשטח במקביל לכמה מקטעים בו-זמנית.
מי שגרם לזיהום משלם על הניקיון - ונחל פרת אמור לחזור לחיים עד 2030.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה