הייעוץ המשפטי לכנסת: אין ראיות שח"כים הונחו לצלם את בחירת המבקר

הייעוץ המשפטי לכנסת הגיש לבג"ץ תגובה חדה: אין ראיות של ממש לכך שחברי כנסת מהליכוד קיבלו הנחיה לתעד את הצבעתם בבחירות למבקר המדינה, ואין בחוק איסור מפורש על תיעוד עצמי של הצבעה. לכן, נטען, אין עילה לפסול את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד. הדיון בבג"ץ בעתירות צפוי להתקיים בימים הקרובים.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הגישה את התגובה באמצעות עו"ד יצחק ברט. היא מבהירה שלמרות שהנחיה לצלם הצבעה - אילו הייתה ניתנת - הייתה בלתי חוקית לחלוטין, הדבר פשוט לא הוכח. "לעת הזו לא הוצגו ראיות לקיומה של הנחיה שכזו", נכתב בתגובה. "הגורמים שנטען שמהם יצאה ההנחיה הכחישו זאת. עצם העובדה שמספר חברי כנסת צילמו את הצבעתם אינה מעידה על קיומה של הנחיה".

הרקע למחלוקת: ב-3 ביוני נערכו במליאת הכנסת הבחירות לתפקיד מבקר המדינה. בסיבוב הראשון זכה השופט בדימוס יוסף אלרון ב-60 קולות, בעוד ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו, קיבל 57 קולות בלבד. מאחר שאף מועמד לא הגיע ל-61 קולות הנדרשים, נערך סיבוב שני שבו התהפכה התמונה לחלוטין: ראבילו קיבל 61 קולות ואלרון - 57 בלבד. שבע עתירות הוגשו לבג"ץ בדרישה לבטל את הבחירות ולקיים הצבעה חדשה.

את העתירות הגישו עו"ד יהודה רסלר, התנועה לאיכות השלטון, סיעת כחול לבן, חברת הכנסת קארין אלהרר וסיעת יש עתיד, עמותת הישראלים ואחים לנשק, לשכת עורכי הדין, וחברת הכנסת נעמה לזימי מהדמוקרטים. הם טענו שניתנה הנחיה לחברי הליכוד לצלם את הצבעתם - מה שמהווה פגיעה בחשאיות ומחייב פסילה. הכנסת דוחה זאת בתוקף.

עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת נוגעת גם לשאלה המשפטית העקרונית: האם יש בכלל איסור על חבר כנסת לצלם את הצבעתו בעצמו? התשובה, לפי הכנסת, אינה חד-משמעית. "אין בדין, לעת הזו, איסור ברור על אדם לצלם את הצבעתו מאחורי הפרגוד מרצונו החופשי", נכתב בתגובה. ברט מוסיף כי גם סקירת המשפט המשווה אינה מספקת תשובה ברורה, ובעבר תיעדו חברי כנסת את הצבעתם בבחירות שונות - כלליות, לרשויות המקומיות ואף בבחירות קודמות למבקר המדינה - "בלי שאיש טען כי הדבר הביא לפגיעה במרקם הפרלמנטרי".

הכנסת מדגישה גם פרט משמעותי: המתווה שבו התקיימה ההצבעה השנייה לא הוכתב על ידי הקואליציה, אלא הושג בהסכמה חוצת מחנות. "לפני תחילת ההצבעה השנייה המחודשת הודיע יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה כי כל הנחיה, אם ניתנה, בטלה ואינה חוקית", נאמר בתגובה. עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת בזמן אמת הייתה לאסור טלפונים מאחורי הפרגוד, אך לבסוף גובש מתווה אחר בהסכמה בין נציגי הקואליציה לאופוזיציה.

במקביל הגישו הליכוד ונתניהו, בכובעו כיושב ראש התנועה, תגובה נפרדת ותוקפנית במיוחד. עורכי הדין אילן בומבך ושי לוי, המייצגים את המשיבים, טוענים שהעותרים "החלו בפעילות נמרצת ללקט פרסומים חדשותיים" במטרה "להשיג באמצעות שיפוט את מה שכשלו להשיג בהליך הפרלמנטרי". הליכוד טוען שמרבית טענות העותרים "מבוססות על כרעי תרנגולת מבחינה עובדתית".

הליכוד מוסיף טענה חדה: הנפגע הישיר מההחלטה הוא השופט בדימוס אלרון, שבחר שלא להגיש עתירה בעצמו אלא רק תגובה לאקונית. "משקיים נפגע ישיר מהחלטה שלטונית והוא נמנע מלפנות בעתירה, הדעת נותנת כי אין צורך אמיתי בהתערבות שיפוטית", נטען. אלרון עצמו, לעומת זאת, מסר לבג"ץ עמדה תומכת בעריכת הצבעה חוזרת.

גם ראבילו עצמו הגיש תגובה מפורטת לבג"ץ, שבה הוא "דוחה כל טענה לתלות פוליטית" ומבהיר שאין בדין כל הוראה מפורשת האוסרת על חבר כנסת לתעד את הצבעתו. הוא מציין שהמחוקק לא קבע בתקנון הכנסת הסדרה מפורטת של הליך הבחירה החשאית, ולכן ניהול ההצבעה נתון לשיקול דעתו של יושב ראש הכנסת. "חזקה עלי שאנהג ביושר, בהגינות ועם חוט שדרה למען כלל אזרחי המדינה", כתב ראבילו.

הדיון בבג"ץ בשבע העתירות צפוי להתקיים בימים הקרובים, כשכל הצדדים כבר הגישו את עמדותיהם. הכנסת מבקשת לא רק לדחות את העתירות, אלא גם לחייב את העותרים בתשלום הוצאות.