דוח המבקר: מאות מבני פל-קל טרם נבדקו - בהם אולמות אירועים

כמעט רבע מאה אחרי אסון ורסאי, ישראל עדיין לא סיימה לטפל במבנים שנבנו באותה שיטת בנייה מסוכנת שגרמה לקריסה. דוח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (שלישי), מגלה תמונה מטרידה: מטה הפל-קל הממשלתי לא התכנס כבר שש שנים, הטיפול ב-769 מבנים (כ-55% מסך המבנים שהועברו אליו) טרם הסתיים, וכ-300 מבנים פרטיים לא עברו אפילו בדיקת זיהוי ראשונית.

במאי 2001, בעיצומה של חתונה באולם האירועים ורסאי בירושלים, קרסה תקרה שנבנתה בשיטת הפל-קל. 23 בני אדם נספו, ו-380 נוספים נפצעו. ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות האסון, ועדת זיילר, כינתה את שיטת הבנייה "מחלה ממאירה הממתינה להתפרצותה". בהחלטת ממשלה מינואר 2006 נאסר השימוש בפל-קל בבנייה חדשה, והוקם מטה מקצועי-הנדסי ייעודי שתפקידו לאתר, למפות ולנהל בקרה על המבנים המסוכנים שכבר קיימים.

כ-1,400 מבנים החשודים כמבני פל-קל הועברו לטיפול המטה ערב הקמתו. נכון למועד סיום הביקורת, בחודשים מאי-אוקטובר 2025, הטיפול ב-769 מהם טרם הסתיים. מבין המבנים שלא נבדקו כלל נמצאים מבנים קולטי קהל מובהקים: אולמות אירועים ומרכזים מסחריים. כלומר, מבנים שבהם מתקהלים אנשים רבים בכל יום.

המבקר מצא כי המטה כשל בכמה רמות בו-זמנית. הוא לא התכנס באופן רציף ותדיר, לא קבע תוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות, לא ניהל מסד נתונים עדכני ומהימן ולא יישם מנגנון מעקב אחר דיווחי הרשויות המקומיות. "בכך לא מילא המטה את תפקידו כגוף מתאם ומנחה, ונפגעה יכולתו לשקף תמונת מצב ארצית עדכנית על מבני הפל-קל", נכתב בדוח. לא פחות בולט: המטה ניצל רק כ-46% מהתקציב שהוקצה לו, כ-7.1 מיליון שקל מתוך כ-15.5 מיליון שקל שהועמדו לרשותו מאז 2006. בנוסף, המטה כמעט לא דיווח לשר הפנים על פעילותו.

הדוח חושף גם כשל ברשויות המקומיות. לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2007, האחריות לוודא שהמבנים מטופלים מוטלת על הרשויות המקומיות ומהנדסיהן. אולם אף אחת מהרשויות שנבדקו בביקורת, ובהן עיריות ירושלים ובני ברק, המועצה המקומית דאליית אל-כרמל והמועצה האזורית עמק המעיינות, לא העבירה ולו דיווח אחד בנוגע למבני פל-קל בתחומה בין השנים 2018 ל-2025. המועצות דאליית אל-כרמל ועמק המעיינות אף טענו בפני המבקר שלא ידעו שמחובתן לנהל מעקב שנתי כאמור.

בין הממצאים הבולטים: 32 מבני פל-קל בבעלות רשויות מקומיות, מהם 15 מבני חינוך, נמצאו טעונים חיזוק דחוף במסגרת פרויקט המיפוי שקידם המטה, אך טרם דווח שחוזקו. במקרה אחד בעמק המעיינות, לא בוצע מעולם מעקב הנדסי על מבנה חינוך, למרות שכבר בשנת 2011 הבהיר המטה למועצה כי מחובתה לבצע בו בדיקה מפורטת. בדאליית אל-כרמל לא בוצע מעקב אחר מבנה חינוך שבו התגלתה נזילה בתקרה לאחר עבודות חיזוק, על אף הסכנה החמורה לקורוזיה של גופי הפח.

גם משרד החינוך ספג ביקורת קשה: הוא אינו מחזיק ברשימה עדכנית ומלאה של מבני חינוך שנבנו בשיטת הפל-קל ואינו מנהל מעקב ובקרה אחר מצבם ההנדסי. מינהל הדיור הממשלתי גם הוא לא הנחה את משרדי הממשלה ויחידות הסמך לטפל במבנים בהתאם לעקרונות חוזר המנכ"ל.

בנוסף לליקויי המעקב, הדוח חושף בעיה בשיטות החיזוק עצמן. מטה הפל-קל לא קבע מעולם שיטות וסדרי עדיפויות לתיקון מבנים שנמצאו בהם ליקויים, ולכן קיים ספק אם חיזוקים שבוצעו נעשו בשיטות הנדסיות שנבחנו כראוי. חלק מהחיזוקים אף בוצעו ללא היתרי בנייה: משרד החקלאות ומכון וולקני ביצעו עבודות חיזוק בראשון לציון ללא היתר, ועיריית ראשון לציון נמנעה מלנקוט נגדם צעדי אכיפה.

ממינהל התכנון נמסר בתגובה כי "מטה הפל-קל מיצה כבר בשנת 2019 את כלל הפעולות שבסמכותו, לרבות מיפוי המבנים, גיבוש הנחיות מקצועיות ועדכון שוטף של הרשויות המקומיות". עוד נמסר כי "הסמכות לפעול מול בעלי הנכסים נתונה לרשויות המקומיות ולמהנדסי הערים בלבד, ומטה הפל-קל אינו גוף אכיפה". מינהל התכנון הוסיף כי פנה למשרד הפנים בבקשה לקדם החלטת ממשלה שתסדיר את סיום פעילות המטה והעברת האחריות המלאה לרשויות המקומיות.

המבקר אנגלמן חתם את הדוח באזהרה חדה: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה ממצאים אלה, שיש להם השלכה ישירה על חיי אדם... אי-קיום חובת המעקב השנתי על ידי הרשויות שנבדקו מעורר חשש כי הוראת המעקב השנתי נותרת בגדר אות מתה". המבקר הורה למשרד הפנים, למינהל התכנון ולמשרד השיכון להסדיר את מעמד המטה ואת סמכויותיו, ולפעול להקניית סמכויות אכיפה לרשויות המקומיות כלפי בעלי מבנים בתחומן.