טראמפ שלח אתמול אות אזהרה חדה לאיראן ולמי שמתנגד לו בתוך הממשל שלו עצמו: מזכר ההבנות שסוכם עם טהראן אינו סופי, הטקסט עוד יכול להשתנות, ואם לא יהיה שבע רצון מהתנאים הסופיים, ארצות הברית תחזור לתקוף.
"הטקסט לא סופי, זה מזכר הבנות", אמר טראמפ. "אם לא אהיה מרוצה, נחזור להפציץ." המשפט הזה, פשוט ובלתי מתנצל, מסכם את האסטרטגיה שטראמפ מציג בפני טהראן: השולחן עדיין ערוך, אבל הרובים לא הורדו.
בין הדברים שאמר, תקף טראמפ את גישת קודמו לשעבר בביקורת נוקבת. "אובמה ניסה לשחד את האיראנים, הם צחקו עליו ואמרו שהוא טיפש", אמר הנשיא. הדברים מרמזים על כך שטראמפ רואה את גישתו שלו כהפוכה בתכלית לגישת הגרעין של אובמה בהסכם משנת 2015, וכי הוא מאמין שאיראן מבינה רק שפה של לחץ ואיום.
אבל הגזרה הדרמטית ביותר אינה מופנית החוצה לטהראן, אלא פנימה לתוך הממשל האמריקאי. על פי דיווחים, טראמפ שוקל לפטר בכירים שמתנגדים להסכם המתגבש עם איראן, ובהם שניים מהדמויות הבולטות ביותר בממשל: שר הביטחון פיט הגסת וראש ה-CIA ג'ון ראטקליף. על פי מקורות בכירים אמריקאים, הסיבה המרכזית לשיקול הפיטורים היא בדיוק ההתנגדות שלהם להסכם.
זהו פרט שיש לקרוא אותו בזהירות. אנשי הביטחון הבכירים ביותר בממשל, אלה שאמורים לייעץ לנשיא על סיכוני הסכמה עם איראן, מגלים כי תפקידם עשוי להיות בסכנה בגלל שהם עושים בדיוק את עבודתם. כשמומחי הביטחון הלאומי הבכירים ביותר חוששים להביע עמדה מקצועית, קשה לדעת באיזו עמדה מקצועית אמיתית מגובה ההסכם.
ישראל, שמעוניינת ביותר בפרטי ההסכם, מצויה לפי הדיווחים בעמדה לא נוחה. על פי המידע שנודע, ארצות הברית דחתה בקשה ישראלית לעיין במסמך ההבנות עצמו. כלומר, בעל הברית הקרוב ביותר של ישראל מנהל משא ומתן גרעיני עם האויב הקיומי שלה, ואינו מציג לה את הנייר.
מזכר הבנות, מטבעו, אינו הסכם מחייב. הוא מסגרת לעקרונות, בסיס שממנו אמורים הצדדים לנהל מו"מ לקראת הסכם מפורט. טראמפ, שנוהג לפרסם הודעות מרחיקות לכת ולאחר מכן לסגת מהן חלקית, מציב כאן מסגרת שבה כל הצהרה, אפילו זו שנראית ניצחון, עדיין יכולה להתהפך.
פרט חדש שנחשף היום מוסיף ממד נוסף לתמונה: סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס הודיע בראיון לרשת CBS כי פקיסטן ביקשה מהממשל האמריקאי לעכב את פרסום הנוסח המלא של מזכר ההבנות. ואנס הבהיר כי למרות הבקשה, הנוסח המלא יפורסם לכל המאוחר עד יום שישי. בנוסף נחשף כי פקיסטן וקטאר שימשו כמתווכות בין ארה"ב לאיראן - פרט שמגלה עד כמה מורכבת הדיפלומטיה מאחורי הקלעים של ההסכם.
מה שברור הוא שהמהלך מייצר לחץ משמעותי על הצד האיראני: לסגור עסקה בתנאים שטראמפ יאשר, ולעשות זאת לפני שהוא יחליט שהמשא ומתן מת. השאלה מי מרוויח יותר מהמצב הנוכחי, טהראן שמרוויחה זמן וסנקציות מוקפאות, או וושינגטון שמרוויחה תמונת "הסכם" לפני הבחירות האמצעיות, נשארת פתוחה.
בשבועות הקרובים, בהתאם לאמור, יתברר אם הצדדים יצליחו לגבש הסכם שטראמפ יראה כראוי לחתימה, או שהנשיא האמריקאי יחליט שהאיראנים "צוחקים עליו" גם הפעם, ויחזור לאפשרות הצבאית.
ההחלטה הסופית על גורל ההסכם תיפול בידיו של טראמפ בלבד, ולפי דבריו שלו, הסיכוי להפציץ שוב נשאר על השולחן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה