מנהיגי קבוצת שבע המדינות התכנסו השבוע בעיירה אביין-לה-בן הצרפתית שעל שפת אגם ז'נבה, ויצאו בדרישה חריפה להפסקת אש מיידית בלבנון. נשיא צרפת עמנואל מקרון ניסח את הדרישה בבהירות שאינה משתמעת לשתי פנים: חיזבאללה חייב להניח את נשקו, אבל גם ישראל חייבת לעצור. "אסור שיהיה לחימה. חייב להיות שלום", אמר מקרון.
ה-G7 פרסם הצהרה משותפת שבה נדרשת "הפסקת אש מוצקה ומיידית" בלבנון, לצד פירוז חיזבאללה. הפגישה התקיימה ימים ספורים לפני הצגתו הרשמית של ההסכם בין ארה"ב לאיראן, הצפויה ביום שישי ממש מעבר לגבול השוויצרי. ההסכם מרחיב את הפסקת האש שהוכרזה באפריל בשישים ימים נוספים, כדי לפנות מרחב למשא ומתן על הסכם קבע.
מקרון הוסיף והביע תמיכה בהגעה להסכם בין ארצות הברית לאיראן בנושא הגרעין, ומיצב את עצמו כמי שדוחף להסדר דיפלומטי כולל באזור, תוך שהוא מדבר בנשימה אחת על מדינת ישראל ועל ארגון הטרור.
הצהרתו של מקרון לא אחרה לעורר תגובות חריפות. המבקרים טוענים שמדובר במשוואה הזויה שמציבה את צה"ל, צבא של מדינה דמוקרטית המגן על אזרחיה, בדיוק באותו מעמד שבו עומד חיזבאללה, ארגון שסיפורו הוא סיפור של טרור, חטיפות ורקטות על עיירות ישראליות.
לפי הביקורת, ההצהרה מנותקת לחלוטין מהמציאות האזורית. חיזבאללה הוא ארגון שאינו כפוף לשום ממשלה נבחרת, מממן את פעולותיו בעיקר דרך איראן, ופרש עשרות אלפי טילים לעבר הציבור הישראלי. ישראל, לעומת זאת, היא מדינה ריבונית שצבאה פועל על פי פקודות שלטון נבחר ומוסדות חוק. לטעון ששניהם "צריכים להניח את הנשק" במקביל היא, לפי המבקרים, שגיאה מושגית בסיסית.
הצהרות מסוג זה מצד מנהיגים אירופים אינן חדשות, אך ההקשר של פסגת G7, שהיא אחת הבמות הבינלאומיות הבולטות ביותר בעולם, מעניק להן משקל מיוחד. הבמה הזו, שבה מתכנסות שבע הכלכלות הגדולות בעולם, אמורה לשמש לגיבוש עמדות משותפות, ודבריו של מקרון ישמשו ללא ספק חומר גלם בדיונים הדיפלומטיים הקרובים.
הנשיא טראמפ השתמש בפסגה כהזדמנות להציג את העסקה בפני בעלות בריתו הקרובות. הוא גם לא חסך מישראל ביקורת פומבית וחריגה. "לא שמח מהדרך שבה ישראל התנהלה", אמר טראמפ. "בלי ארה"ב לא הייתה ישראל. בלי אני, לא הייתה ישראל - כי אף נשיא אחר לא היה מוכן לעשות מה שאני עשיתי". ניסוח שמשאיר מעט מקום לפרשנות לגבי כיוון הלחץ האמריקאי.
ולחץ יש. ישראל פלשה ללבנון במרץ כדי לחסל את חיזבאללה לאחר שהארגון ירה לעבר ישראל בסולידריות עם איראן בעקבות תקיפות אמריקאיות-ישראליות. כוחות ישראליים עדיין מחזיקים בשטחים נרחבים בדרום לבנון, שם גורשו יותר ממיליון איש מבתיהם. חיזבאללה לא הובס.
הפער בין ישראל לאמריקאים בולט: ישראל, שהודרה לחלוטין ממשא ומתן ארה"ב-איראן, הצהירה כי לא תסוג ומסייגת לעצמה את הזכות להשתמש בכוח צבאי. איראן, לעומת זאת, דורשת שהסכם קבע יכלול נסיגה ישראלית כתנאי. דובר חיזבאללה הבהיר שהארגון סבור שאיראן לא תסכים להפסקת אש קבועה כל עוד הכיבוש הישראלי נמשך.
בנוגע לאיראן, מקרון ביצע מהלך מחושב כשהביע תמיכה בהסכם אמריקאי-איראני. ממשל טראמפ נמצא בשלבי משא ומתן עם טהראן על תוכנית הגרעין האיראנית, ותמיכתו של הנשיא הצרפתי בתהליך מגיעה ברגע רגיש. גם ההישגים האמריקאיים מהמלחמה עצמה מעוררים שאלות - הממשל האיראני נותר על כנו, מאגר האורניום המועשר לא הוסגר, יכולות הטילים לא נהרסו, והתמיכה בארגוני המיליציות לא הופסקה. טראמפ טוען שהסכם ייאסור על איראן להחזיק נשק גרעיני - אך זוהי עמדה רשמית שאיראן הכריזה עליה בעצמה מאז שנות השבעים.
בצד הכלכלי, ההסכם כולל קרן שיקום בסך 300 מיליארד דולר שתמומן על ידי מדינות המפרץ - בכפוף לעמידת איראן בתנאים. ארה"ב גם תמתן סנקציות על נפט איראני, מה שעשוי להזרים מיליוני חביות נוספות לשוק. מחיר הנפט כבר הגיב בירידה, עם חוזי הנפט הגולמי מסוג ברנט מתחת ל-80 דולר לחבית - השפל מאז פרוץ הלחימה.
הבית הלבן פרסם הערב את הנוסח המלא של מזכר ההבנות שגובש בין ארצות הברית לאיראן - מסמך בן 14 סעיפים שמציג מתווה מקיף לסיום העימות בין שתי המדינות. ההסכם כולל הפסקת אש מיידית בכל החזיתות, ביטול סנקציות, שחרור נכסים מוקפאים, פתיחת מצר הורמוז ותוכנית שיקום כלכלית של לפחות 300 מיליארד דולר לאיראן. בכיר בהבית הלבן הדגיש כי "כשתשמעו את נוסח ההסכם יהיה ברור שהוא לא מחייב אותנו כמעט לשום דבר - אבל אם האיראנים יעשו הרבה דברים טובים, אנחנו רוצים לתגמל את ההתנהגות הזאת".
סעיפי הגרעין מהווים את אחת הנקודות הרגישות במסמך. איראן מצהירה כי לא תרכוש ולא תפתח נשק גרעיני. בנוגע למאגרי החומר המועשר הקיימים, הוסכם כי הפתרון המינימלי יהיה דילול החומר באתר בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - כלומר, האורניום המועשר לא ייצא מאיראן אלא ידולל בתוכה. בתחום הימי נקבע כי ארצות הברית תחל מיידית בהסרת המצור הימי ותסיים אותו תוך 30 יום, ואיראן מתחייבת להבטיח מעבר בטוח וחופשי של כלי שיט מסחריים במצר הורמוז. לוח הזמנים שנקבע מחייב את הצדדים להשלים הסכם סופי בתוך 60 יום לכל היותר, כאשר נושאים מרכזיים רבים - ובהם היקף פעילות ההעשרה האיראנית ומנגנון הפיקוח - הוצאו במכוון ממזכר ההבנות ויידונו רק בשלב הבא.
ישראל טרם הגיבה רשמית להצהרות מקרון מהפסגה. עם זאת, ניסוחים מסוג זה, שמציגים את ישראל ואת חיזבאללה כשני צדדים שקולים הזקוקים לפירוק נשק כתנאי לשלום, נהגו בעבר לזכות לדחייה נחרצת מירושלים.
בשנים האחרונות הידרדרו היחסים בין ישראל לצרפת בכמה נקודות מתח, ובפרט סביב שאלת מכירת נשק ושאלות של הכרה בזכויות ישראל להגן על עצמה. הצהרתו של מקרון בפסגת G7 צפויה להוסיף פרק נוסף לחיכוכים אלה, ולהעסיק את הדיפלומטים של שתי המדינות בימים הקרובים.
בנוסף, הכריזה ה-G7 על מאמץ לגיוון דרכי אספקת האנרגיה כדי להפחית את התלות במצר הורמוז, הצפוי להיפתח מחדש ביום שישי. בריטניה וצרפת יובילו קואליציה שתאבטח את המעבר הימי עם פתיחת המצר.
ב-60 הימים הקרובים אמורים המשא ומתן לגשת לסוגיות הקשות - עתיד התוכנית הגרעינית האיראנית, ובכלל זה מה ייעשה במאגר האורניום המועשר. שאלות על תמיכת איראן במיליציות ועל ארסנל הטילים שלה, לעומת זאת, אינן על שולחן הדיונים - מה שמייצג ויתורים אמריקאיים ניכרים. גורל לבנון, שם הלחימה ממשיכה ומקרון תובע עצירתה כבר עכשיו, עשוי להיות המבחן האמיתי הראשון של כל ההסדר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה