מגפת הדבר, אחת ממחלות האימה הגדולות בהיסטוריה האנושית, הרגה בני אדם מוקדם הרבה יותר ממה שידענו. מחקר בינלאומי חדש שפורסם בכתב העת המדעי "Nature" חשף כי חיידק הדבר כבר השתולל בסיביר לפני כ-5,500 שנה, כ-200 שנה מוקדם יותר מהאומדנים הקודמים. הממצאים מבוססים על שרידי DNA שזוהו בשיניים של 18 שלדים שנמצאו ליד אגם באיקל.
החוקרים, מאוניברסיטת קופנהגן ואוניברסיטת אוקספורד, ניתחו עצמות של ציידים-לקטים שחיו באזור לפני אלפי שנים. התיארוך הפחמני של העצמות הוא שסיפק את הראיה המוצקה ביותר לתאריך המוקדם כל כך. מדובר בעדות הקדומה ביותר שנמצאה אי פעם לקיומו של החיידק האיום.
כיצד בדיוק הגיעה המחלה לבני האדם? החוקרים מצביעים על מרמיטות, מכרסמים גדולים שחיו באזור. ההדבקה הראשונית התרחשה ככל הנראה דרך מגע ישיר עם החיות, בין אם באכילת איברים נאים ובין אם בטיפול בעורות נגועים. לאחר מכן המחלה עשתה את הצעד הקטלני הבא, והחלה לעבור מאדם לאדם דרך שיעול ועיטוש.
אחד הפרטים המזעזעים שעולים מהמחקר קשור לגיל הקורבנות. בין 18 השלדים שנמצאו, רבים היו של ילדים בגילאי 8 עד 11. החוקרים מסיקים מכך שמערכת החיסון של הצעירים הייתה פגיעה במיוחד לחיידק, ושיעור התמותה שלהם היה גבוה יותר מזה של המבוגרים.
החוקר רואייריד מקלאוד, אחד ממובילי המחקר, הוסיף פן אנושי מרגש לגילוי המדעי. "העובדה שניתן לראות שהמתים נקברו על ידי אנשים שהכירו אותם בחייהם מוסיפה פן אנושי עמוק לעבודה המדעית", אמר. כלומר, לא מדובר רק בנתונים קרים, אלא בשרידיהן של קהילות שנמחו כמעט לחלוטין.
חשוב להבין: הדבר שאכל את הציידים בסיביר לפני 5,500 שנה עוד לא היה אותו הדבר שהשמיד שליש מאירופה במאה ה-14 במה שנודע בשם "המוות השחור". מדובר בגרסה מוקדמת ופרימיטיבית יותר של החיידק. ובכל זאת, על פי הממצאים, היא הייתה קטלנית לא פחות, והצליחה להכחיד לא רק ערים צפופות אלא גם קבוצות נוודיות קטנות של כמה עשרות בני אדם.
המשמעות של הגילוי חורגת הרבה מעבר לתחום ההיסטורי. החוקרים מסבירים כי הבנת האופן שבו התפתח החיידק בשלביו הראשונים מסייעת להם "להבין את הצעדים שהחיידק נקט כדי להפוך למחולל מחלות קטלני". מדובר בכלי חשוב לניבוי הופעתם של פתוגנים חדשים בעתיד, בעולם שבו מחלות חדשות ממשיכות לצוץ.
מגפת הדבר נדירה כיום בהשוואה לעבר, וכשהיא מופיעה ניתן לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה. אולם המחקר מזכיר עד כמה עמוק השתרש החיידק הזה בהיסטוריה האנושית. האנושות מתמודדת עמו כבר אלפי שנים, הרבה לפני שהיו לה כלים רפואיים כלשהם. הגילוי בסיביר מדגיש שהמגפה לא הגיחה פתאום בימי הביניים, אלא התפתחה והשתכללה במקביל להתפתחות החברות האנושיות עצמן.
הגילוי צפוי לעורר דיון מחודש בקהילה המדעית על מועד הופעת מגפות עתיקות נוספות, ועל הדרך שבה מחלות קטלניות "לומדות" להתפשט בין בני אדם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה