אוקראינה פיתחה בינה מלאכותית שמיירטת רחפנים כמעט בעצמה

אוקראינה מפתחת בשקט מהפכה טכנולוגית שעשויה לשנות את פני לוחמת הרחפנים: מערכות בינה מלאכותית שמזהות, נועלות ומשמידות רחפני תקיפה באופן עצמאי כמעט לחלוטין. הפרויקט, שמרוכז תחת מסגרת הפיתוח הביטחוני "Brave1", כבר עבר ממעבדות לשדה, ועשרות תקיפות מונחות בינה מלאכותית בוצעו מאז נובמבר האחרון.

בשלבים המוקדמים של המלחמה, הסתמכה אוקראינה על מכונות ירייה כבדות, לוחמה אלקטרונית וטילים ליירוט רחפני ה"שאהד" הרוסיים. באוגוסט 2024 שינה הצבא כיוון והחל להפעיל רחפני יירוט מונחי אדם. עכשיו זזים צעד נוסף קדימה: המפעיל הופך לאדם שמאשרר בלחיצה, לא ממש לוחם.

חברת SkyFall, אחת היצרניות המובילות בפרויקט, אימנה את המערכות שלה על למעלה מ-10,000 סרטוני יירוט. הנתון אינו מספר שיווקי, הוא תשתית טכנולוגית: ככל שהמערכת רואה יותר סרטונים של רחפנים בתנועה, כך היא מזהה מהר יותר ובמדויק יותר את מה שמגיע ממולה. רחפן הפיתוח של החברה, P1-Sun Long, הוצג ביער אורנים במרכז אוקראינה: הוא זיהה רפליקה של רחפן רוסי לפני שהמפעיל האנושי ראה אותה, סימן אותה בריבוע ירוק על המסך, והמתין לאישור. המפעיל נעל, המטרה הושמדה.

מערכת נוספת, של חברת MaXon, מאוטומטת כ-95% מתהליך היירוט כולו. כל מה שנדרש מהמפעיל האנושי הוא אישור אחרון לביצוע החיסול. המפתחים מדגישים בעקביות שמחסום אחד בלבד עדיין עומד בין המערכת לתקיפה אוטונומית מלאה, מחסום אתי, לא טכנולוגי. הטכנולוגיה לתקיפה ללא מגע יד אדם קיימת. הם בחרו שלא להפעיל אותה.

הדילמה האתית אינה תיאורטית. הניסויים ביער כללו לא רק מטרות דמה אלא גם בדיקות עם בני אדם. אחד מחברי הצוות, המכונה "פורסט", שימש כמטרה חיה. המערכת זיהתה אותו, נעלה עליו, ועצרה. הצוות הסתכל, רשם את התוצאות, ואכל כריכים ועוגיות לצד המסך.

מבחינת הצבא האוקראיני, המשמעות המיידית היא חיסכון בכוח אדם ובתקציב. אוקראינה סובלת ממחסור חמור בלוחמים, והרחפנים האוטונומיים מאפשרים לטייס אחד לפקח על מספר משימות במקביל, במקום לנהל משימה אחת בלבד. בנוסף, עלות רחפן יירוט נמוכה בסדרי גודל מעלות טיל יירוט, ולכן זוהי גם חלופה תקציבית למערכות שבהן נעזרו ארה"ב וישראל מול רחפנים איראניים.

אבל הנשיא זלנסקי לא מסתכל רק על המלחמה הנוכחית. בנאום באו"ם בספטמבר 2024 הזהיר שברגע שהטכנולוגיה תהיה זולה ונגישה, היא תתפשט במהירות לידי קרטלים וקבוצות טרור. "זה רק עניין של זמן", אמר, "לא הרבה זמן, לפני שרחפנים יילחמו ברחפנים ויתקפו תשתיות או יתמקדו באנשים בעצמם". ההזהרה הזאת היא גם ספין מדיני: זלנסקי מנסה למנף את הטכנולוגיה כדי לקבל מערכות הגנה מערביות נוספות וכדי לחתום על עסקאות ביטחוניות עם מדינות המפרץ.

חברת SkyFall מצהירה שביכולתה לייצר 50,000 רחפני יירוט בחודש. זה מספר שמסמן שאיפה ברורה: לא רק להגן על אוקראינה, אלא להפוך ליצואנית ביטחונית של ממש. האתגר המעשי שנותר הוא הכשרת מפעילים מיומנים שיכולים לפקח על המערכות 24/7, ומחסור במטרות דמה לתרגול מקשה על הרחבת ההכשרה.

ישראל, שמתמודדת עם איום הרחפנים של חיזבאללה, איראן ומיליציות אחרות, עוקבת אחר ההתפתחויות האוקראיניות בתשומת לב. הגישה האוקראינית, שבה מערכת זולה ואוטונומית כמעט מחליפה טיל יקר, היא בדיוק האתגר שמערכת הביטחון הישראלית מתלבטת בו מאז מתקפת הרחפנים על ביתן חניתה.