צו על תנאי: בג"ץ מציע לכנסת הצבעה חוזרת על מבקר המדינה

בית המשפט העליון יצר היום תקדים פוליטי מהדהד: השופטים הוציאו צו על תנאי והציעו לכנסת לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה, לאחר שעלו חשדות כבדים שחברי כנסת מסיעת הליכוד צילמו את הצבעתם החשאית. הכנסת נדרשת להשיב עד יום ראשון.

הדיון עסק בשבע עתירות שהוגשו נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. ראבילו, שהוא פרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו, זכה בתפקיד בסיבוב שני שנערך ב-3 ביוני במליאת הכנסת. בסיבוב הראשון הוביל דווקא שופט העליון בדימוס יוסף אלרון ב-60 קולות לעומת 57 לראבילו, אך מכיוון שאף מועמד לא הגיע ל-61 קולות, הוחזרה ההצבעה לסיבוב שני. שם ראבילו ניצח ב-61 קולות מול 57 לאלרון.

לב הדיון נסב סביב שאלה פשוטה ומטרידה: האם ח"כים מסיעת הליכוד הונחו לצלם את הצבעתם החשאית, ואם כן, האם הצילום הזה שינה את תוצאת ההצבעה. השופטת גילה כנפי-שטייניץ שאלה ישירות: "צריך לבדוק האם הנחיית יו"ר הכנסת אמיר אוחנה שמותר לתעד את ההצבעה החשאית לא השפיעה על חברי הכנסת של הליכוד. אנשים אולי חשבו שצריך להיזהר עם הצבעתם."

כנפי-שטייניץ הוסיפה ושאלה: "אם בית המשפט מגיע למסקנה שלפי אמות משפטיות תיעוד ההצבעה לא מאפשר חשאיות, למה שזה לא יביא לפסילתן?" ולא הסתפקה בכך: "ייתכן שהכלל שניצור יחול על הבחירות לכנסת עצמה." המשמעות ברורה: אם ייקבע שצילום ההצבעה פוגע בחשאיות, ההשלכות יחרגו רחוק מעבר לתפקיד המבקר.

נציג סיעת יש עתיד, עו"ד אלירם בקל, ניסח את הטיעון בחדות: "החשאיות היא לא זכות של חבר הכנסת שהוא יכול לוותר עליה ולסחור בה, אלא חובה שנועדה להגן עליו ועל כלל חברי הכנסת. כשאתה מוותר על החשאיות שלך, אתה פוגע בחשאיות של חברי הכנסת האחרים." נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד עידן סגר, הלך צעד נוסף: "צילום של פתק ההצבעה שקול להכנסת יו"ר המפלגה לקלפי."

מנגד, נציגו של ראש הממשלה ומסיעת הליכוד, עו"ד אילן בומבך, דרש לדחות את העתירות על הסף. לדבריו, "לא הוצג בדל ראיה להנחיה" שניתנה לח"כי הליכוד לצלם את הצבעתם. הצד השני של המתרס - פרקליט סיעת כחול לבן עו"ד ערן גרינברג - הזהיר מהצד השני לגמרי: אם ייקבע שיש זכות לתעד הצבעה, "פותחים פתח לתעשיית תיעוד גדולה מאוד. אנחנו לפני בחירות. לקבלני קולות בפריימריז יהיה יותר כוח כי הם יכולים להוכיח שסיפקו את הקולות."

בנושא ניגוד העניינים של ראבילו, שייצג לפי הנתונים שהוצגו את ראש הממשלה וחברי הממשלה ב-55 מקרים שונים מאז 2020, נראה שבית המשפט בוחר שלא להתעמת. כנפי-שטייניץ ציינה: "אין שום מקרה שאדם נפסל על ניגוד עניינים, כי התפיסה היא שניגוד עניינים מסדירים בהסדר ניגוד עניינים, יהא רחב ככל שיהיה." כלומר: הדרך הנבחרת היא להתמקד בפגם הפרוצדורלי של ההצבעה, לא בזהות הנבחר.

לדיון יש רקע מיוחד: בראש ההרכב השיפוטי יושב השופט נעם סולברג, שהוא גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. הכלל שייצא מפסיקה זו עשוי לעצב את כללי המשחק בכל בחירות עתידיות, לכנסת ולתפקידים בכירים אחרים. מבקר המדינה הנוכחי, מתניהו אנגלמן, מסיים את כהונתו בסוף החודש.

כעת הכדור במגרש הכנסת. השופטים מחכים לתשובה עד יום ראשון: האם הכנסת תבחר לקיים הצבעה חוזרת מרצונה, או שבית המשפט ייאלץ להכריע. אם הכנסת תסרב, ועמדת בג"ץ תתגבש לכיוון הפסילה, מדובר בעימות חזיתי נוסף בין הרשות השופטת לכנסת בעיצומה של קואליציה שהפיכה המשפטית היא נשמת אפה.