מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') אמיר ברעם, הזהיר כי הגבול המזרחי של ישראל הפך למוקד הנפיץ ביותר מבחינה ביטחונית, וכי המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן מהווים איום קרקעי ממשי על המדינה, גם בשל המרחק הגיאוגרפי. הדברים נאמרו בסדנה אסטרטגית שבה השתתפו עשרות בכירים ממשרדי הממשלה ומערכת הביטחון.
ברעם, שכיהן בעברו כסגן הרמטכ"ל ומכיר לעומק את התמונה המודיעינית, הציג בפני המשתתפים סקירה מקיפה על השינויים שעברו ארגוני הטרור באזור. "חמאס לא אותו חמאס, חיזבאללה לא אותו חיזבאללה, וסוריה לא אותה סוריה", אמר. אלא שלצד השחיקה של ארגונים אלה, צמחו איומים חדשים ממקומות שבעבר לא נחשבו לחזית.
"מבחינת היכולת להגיע קרקעית, המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן הם לחלוטין איום, גם אם הם רחוקים", קבע ברעם באופן חד-משמעי. הדברים מסמנים שינוי מהותי בתפיסת האיום של מערכת הביטחון: לא מדובר עוד רק בטילים ובכטב"מים מרחוק, אלא ביכולת חדירה יבשתית לעומק השטח הישראלי.
בהתאם להערכה זו, נציגי משרד הביטחון העלו בכנס את הצורך הדחוף בעיבוי ובחיזוק הגבול המזרחי. העמדה הרשמית היא כי המכשול ההנדסי הקיים כיום לאורך הגזרה המזרחית, יחד עם הפריסה הנוכחית של כוחות צה"ל, אינם מספיקים מול האיומים הקרקעיים המתפתחים. בניגוד לגבול עם לבנון ועם עזה, שקיבלו תשומת לב הנדסית ותקציבית נרחבת בשנים האחרונות, הגבול המזרחי נותר נקודת תורפה.
הדברים של ברעם אינם ניתוח אקדמי. הוא מנכ"ל משרד שאחראי על תקצוב, רכש ותכנון ביטחוני לטווח ארוך. כשמנכ"ל כזה מציג בפני בכירי הממשלה שהגבול המזרחי הוא "המרחב הרגיש ביותר", הכוונה היא גם לשאלת הקצאת המשאבים: כסף, כוח אדם, ותשתיות. זוהי לא רק הצהרת כוונות, אלא דרישה תקציבית ואופרטיבית לשינוי סדרי עדיפויות.
ההתפתחות מגיעה על רקע שינויים דרמטיים שעברה המפה האזורית בשנה האחרונה. נפילת שלטון אסד בסוריה שינתה את מאזן הכוחות לאורך הגבול הצפוני-מזרחי. היחלשות חיזבאללה לאחר המערכה בלבנון, ופגיעה ביכולות חמאס ברצועת עזה, יצרו ואקום שבו גורמים אחרים ניצבים מול ישראל. לפי הערכת ברעם, דווקא השחיקה של האיומים המוכרים היא שהעצימה את האיומים שהגיעו ממזרח.
המיליציות הפרו-איראניות בעיראק הפגינו לאורך המלחמה בעזה את יכולתן לשגר טילים ורחפנים לעבר ישראל. החות'ים בתימן הפעילו מאות מטחים לעבר הטריטוריה הישראלית ועצרו את תנועת הספנות בים האדום. עד כה הטיפול בשניהם נעשה בעיקר ממרחק, דרך מטוסי קרב וכלי נשק מדויק. אזהרת ברעם מוסיפה לתמונה ממד חדש: גם חדירה יבשתית היא תרחיש שיש לתכנן עבורו.
כנסים אסטרטגיים מהסוג שבו דיבר ברעם אינם פומביים בדרך כלל, ויציאת הדברים לתקשורת מעידה על כוונה להכין את הדעת הציבורית, ואולי גם על רצון ליצור לחץ פוליטי לשינוי סדרי העדיפויות התקציביים. בעולם שבו הדיון הביטחוני בישראל נשלט בעיקר על ידי עזה ולבנון, ברעם מנסה למשוך את המבט מזרחה.
סוגיית חיזוק הגבול המזרחי צפויה להגיע לדיון בדרגים הפוליטיים והצבאיים הבכירים בהמשך, כאשר שאלת התקציב הביטחוני לשנים הקרובות עדיין פתוחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה