חמינאי על ההסכם עם ארה"ב: "התנגדתי, טראמפ פעל מתוך ייאוש"

זה לא נשמע כמו ניצחון. זה נשמע כמו מי שנאלץ לבלוע כדור מר. מוג'טבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן, פרסם אתמול הודעה רשמית ונדירה לציבור האיראני, שבה חשף לראשונה את עמדתו האישית על מזכר ההבנות שנחתם בין איראן לארצות הברית. התמצית: עקרונית התנגד להסכם, אך בסוף נתן את הגושפנקא שלו.

ההודעה, שפורסמה בחתימתו המלאה "סייד מוג'טבה חוסייני ח'אמנאי" ונושאת את התאריך 28 לחודש ח'רדאד 1405 לפי הלוח האיראני, פותחת במילים דתיות שגרתיות אך ממשיכה לחשיפות שלא נראו בשיח הרשמי האיראני. "עקרונית, הייתה לי דעה שונה", כתב חמינאי בגלוי, ניסוח שמשמעותו ברורה: הוא לא רצה בהסכם הזה.

אז מה שינה את דעתו? לדבריו, ההחלטה לאשר את ההסכם התקבלה לאחר שנשיא המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן - הגוף האחראי על ניהול המשא ומתן - נתן לו התחייבות אישית לשמור על זכויות העם האיראני ועל חזית ההתנגדות. אותו נשיא גם "הביע נכונות לקבל את האחריות" על התוצאות, ניסוח שנשמע כמו חלוקת אשמה מראש במקרה שהדברים ילכו לא כשורה.

אחד הפרטים הבולטים ביותר בהודעה הוא האופן שבו מוג'טבא חמינאי מתאר את הצד האמריקאי. הנשיא טראמפ, לדבריו, "השתמש בכל האמצעים מתוך ייאוש" כדי להגיע לחתימה. זהו ניסוח שמציב את ארצות הברית כצד הנואש - ולא כמי שמכתיב תנאים. כך ייראה הדבר לעיני הקהל האיראני: אנחנו לא נכנענו, הם זקוקים לנו.

אך מיד לאחר מכן מגיעה האזהרה. חמינאי הבהיר כי אם הצד האמריקאי "ינסה לדרוש יותר מדי", לא יסכים לכך. המסר לוושינגטון חד: ההסכם הזה הוא התקרה, לא הרצפה. "המשא ומתן הפנים-אישי שיתקיים בעתיד לא ייעשה כהסכמה לדעות האויב", כתב, ובמילה "אויב" - ברור על מי הוא מדבר.

בצד השני של המשוואה, קרוב משפחתו של חמינאי, אדם בשם חושווכת שהוא גיסו של אחיו מוסטפא, התראיין לטלוויזיה הממלכתית האיראנית ומסר תמונה אחרת לגמרי. לדבריו, המנהיג העליון "אינו רק פתוח למשא ומתן עם ארצות הברית, אלא גם תומך בכינון יחסים פוליטיים ומסחריים עמה" - בתנאי שוושינגטון תתייחס לאיראן "בכבוד". שני מסרים, שני ניסוחים שונים - האחד לצריכה פנימית, האחר לצריכה חיצונית.

פרט מוזר נוסף שנחשף בריאיון: מטעמי ביטחון, הומלץ לחמינאי שלא לפרסם אפילו הקלטת קול שלו. ההודעה הרשמית על ההסכם הגיעה לפיכך רק בכתב. לא ברור אם מדובר בהגנה פיזית אמיתית - חמינאי נפגע לפי הדיווחים בתקיפות הצבאיות - או בניהול תדמיתי של מנהיג שמעדיף לא להיחשף.

גורם המכיר את ההתפתחויות הוסיף פרט שמעיד על מצב השליטה בפיקוד האיראני: ירי הטילים שבוצע לעבר ישראל נעשה ככל הנראה במסגרת פרוטוקולים צבאיים שנקבעו מראש, ללא תיאום עם משרדו של חמינאי. גם תגובת משמרות המהפכה לתקיפה הישראלית בדאחייה בביירות תוארה כ"מהירה מדי" מכדי שתיעשה בתיאום עם המנהיג. כלומר: הצבא זז לפי כללים שנקבעו לפני, לא לפי פקודות שניתנות בזמן אמת.

בסוף הודעתו מתייחס חמינאי לאביו, המנהיג העליון הקודם עלי חמינאי, בניסוח אופייני לשיח הדתי-פוליטי האיראני: "אנו מקווים שתפילותיו הטובות של מנהיגנו, שאללה ימהר לשחררו, יביאו נצחונות וסיוע לעם האיראני המכובד." המשפט הזה מאשש את מה שנחשד זמן רב: מוג'טבא חמינאי מנהל את ענייני איראן, בעוד אביו אינו נוכח בפועל.