הרס"ר המיתולוגי של חטיבת הנח"ל, רב-נגד אהוד בנאי, הלך לעולמו בגיל 76. בנאי היה אחת הדמויות המוכרות והמאהבות ביותר בצבא הישראלי, קשוח כמו שרק רס"ר יכול להיות, ובמקביל נגיש ואנושי לחיילים שנקלעו למצוקה. מותו עורר אבל עמוק בקרב בוגרי הנח"ל ורבים אחרים שהכירו אותו.
בנאי התגייס לצה"ל בשנת 1968 ושירת במחנה 80 ובחטיבת הנח"ל במשך יותר משלושה עשורים - עד תחילת שנות ה-2000. הוא שימש סמכות המשמעת העליונה של הבסיס ושל החטיבה, ועשרות אלפי חיילים עברו תחתיו לאורך השנים. כולם זוכרים אותו עם אותם מדים מגוהצים, כומתה ירוקה והשפם המטופח שהפך לסימן ההיכר שלו.
ממרשימת החיילים שעברו תחת פיקודו ניתן להבין עד כמה הגיע רחוק צלו של בנאי בתולדות הצבא הישראלי. בין חניכיו ניתן למנות שלושה רמטכ"לים לשעבר: בני גנץ, הרצי הלוי ומשה (בוגי) יעלון. שלושתם עברו דרך מחנה 80 ועיצבו חלק מהאופי הצבאי שלהם תחת עינו הפקוחה של בנאי.
למרות המוניטין הקשוח, אנשים שהכירו אותו מצביעים על הצד האחר שלו. בנאי לא הסתפק רק בדרישת משמעת - הוא ידע להיות שם גם כשחייל נפל. נכונותו לסייע לחיילים שנתקלו בבעיות אישיות נחרתה בזיכרונם של רבים לא פחות מהקשיחות שהפגין על המסדרון.
לאחר שחרורו מהצבא בשנת 2001, בנאי לא נח. הוא המשיך להתנדב במסגרות שונות - במשמר האזרחי, בצה"ל ובמשטרה. במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הצטרף ליחידת המתנדבים של צה"ל לעבודת המשטרה במחוז הצפוני. "חייל נשאר חייל", אמר אז. "כשהחיילים בחזית והעורף סופג כל יום מכות כואבות, אנחנו כאן נקראים לדגל. כשהחלה המלחמה היה ברור לי שמקומי עם החיילים. ללבנון לצערי לא מאפשרים לי להיכנס, אז אני נותן כתף כאן, בעורף".
באותה שנה גם עזר בנאי לחקלאים שפונו מגוש קטיף בהקמת חממות חדשות באזור גני טל, ממש עם הידיים. כך זה היה איתו - מצא תמיד מקום שאפשר לעזור בו, ועשה.
הצבא לא היה מספיק בשבילו. בנאי גם כבש את המסך הקטן וגדול. הוא השתתף בשלוש עונות של תוכנית הריאליטי המצליחה "היחידה" ששודרה בערוץ HOT, שם פיקד על ידוענים ישראלים שעברו אימונים צבאיים ועמדו למשפטו כמפקד. הוא גם הופיע בסרט "בנות", בסדרות שונות ובפרסומות לקראת יום העצמאות - שבהן גילם בהומור את דמות הרס"ר שכולם מכירים. בנו סיפר עליו שהיה "צעיר בנפשו" ורצה תמיד להיות בעשייה.
אהוד בנאי התגורר בנתניה והותיר אחריו ארבעה ילדים. ציבור בוגרי הנח"ל, אנשי הצבא ועולם הבידור מאחדים היום אבל על איבוד אחד הסמלים האמיתיים שצמחו מתוך המדים הישראליים.
הלוויה טרם נקבעה, ופרטים נוספים צפויים להתפרסם בהמשך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה