הדמות שמכירה את הפנים הפוליטיות של וושינגטון טוב מכולם מעבירה עכשיו מסר חד וברור: אל תפתחו חזית. רון דרמר, שר לשעבר ואיש האמון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הזהיר את הצמרת המדינית והביטחונית בישראל שלא לתקוף את ממשל טראמפ, ולא להפוך מחלוקות מדיניות לעימות פומבי.
שני מקורות אישרו כי דרמר הזהיר את בכירי המערכת בישראל מפני עימות גלוי עם הממשל האמריקני. המחשש המרכזי: מהלך כזה יחריף עוד יותר את המשבר ביחסים בין ירושלים לוושינגטון, שממילא מתוח בתקופה האחרונה.
האזהרה הגיעה על רקע ספציפי: מזכר ההבנות שגיבשו ארה"ב ואיראן, שיצר גלים בישראל ועורר ביקורת פנימית גוברת. בדיוק שם, אומר דרמר, טמון הסיכון. כשישראל מבקרת בקול את הנשיא טראמפ, היא לא מרוויחה נקודות. היא מפסידה מינוף.
הרקע הרחב יותר מסביר את הדחיפות. סגן הנשיא האמריקני ג'יי די ואנס הביע ביקורת על ישראל ועל נתניהו, ולפי דיווחים קודמים אף דרש מטראמפ לעצור את נתניהו בכל פעם שישראל תקפה בלבנון, ואף האשים אותו בניסיון לטרפד את ההסכם המתגבש עם טהראן. הבית הלבן הכחיש את הפרטים, אבל המתיחות בין הצדדים לא נעלמה.
דרמר מוכר היטב בוושינגטון. הוא שימש שגריר ישראל בארצות הברית ולאחר מכן שר במשרד ראש הממשלה, ונחשב לאחד מהאנשים שמבינים לעומק את מפת הכוחות הפנימית של הפוליטיקה האמריקנית. כשהוא מוסר מסר מסוג זה, זה לא בגלל שנחלש. זה בגלל שהוא מעריך שהנזק מעימות גלוי גדול יותר מהרווח.
הקו שדרמר מנסה לקדם מבוסס על הבחנה עדינה אך חיונית: מצד אחד, לא לוותר על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, לא לאפשר לחיזבאללה לנצל את ההסדר האמריקני-איראני ולא לקבל מהלכים שיפגעו בחופש הפעולה הצבאי. מצד שני, לא לשבור כלים מול הנשיא טראמפ עצמו, שמחזיק בידיו את המפתחות למהלכים המרכזיים מול איראן, מול לבנון ומול הקונגרס.
גם בזירה הלבנונית קיימת מחלוקת בתוך הממשל האמריקני. יש גורמים שרוצים להכפיף את לבנון להסכם הכולל עם איראן. אחרים, ובהם מחלקת המדינה בראשות מרקו רוביו, סבורים שיש לקדם הסדר ישראלי-לבנוני נפרד, שיכלול נסיגה ישראלית לצד החלשה של חיזבאללה. ישראל מעוניינת שהגישה השנייה תנצח.
כדי לקדם את עמדתה, ישראל פועלת מאחורי הקלעים לגבש תמיכה בקרב חברי קונגרס משתי המפלגות. אבל כאן טמון הסיכון שדרמר מנסה לנטרל: הלחץ בקונגרס לא יכול להיתפס כביקורת ישירה על הנשיא. ברגע שזה יוגדר ככה, טראמפ יגיב. וכשטראמפ מגיב לתחושה שמנסים לעקוף אותו, הוא לא עושה זאת בשקט.
המסר של דרמר, לפיכך, אינו מסר של כניעה. הוא מסר טקטי מובהק: להיאבק על האינטרסים של ישראל בכל הזירות, אבל לעשות זאת בדרכים שלא נותנות לממשל האמריקני סיבה להגיב בזעם. עימות פומבי עם הבית הלבן יסגור דלתות. עבודה שקטה ומוכוונת עשויה להשאיר אותן פתוחות.
האם ההנהגה בירושלים תאמץ את הגישה שדרמר מקדם, בשעה שהלחצים הפנימיים לנקיטת עמדה גלויה רק הולכים וגוברים, עדיין לא ברור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה