ארצות הברית וקטאר בונות תוכנית שתאפשר לאיראן גישה ל-6 מיליארד דולר מכספיה המוקפאים, לצורך רכישת מזון, תרופות ומוצרים הומניטריים אחרים. המתווה, שדווח לראשונה ביום שישי ה-20 ביוני 2026, נמצא עדיין בשלבי תכנון ומחייב את אישורה של טהראן, שטרם הסכימה לו רשמית.
הכספים מקורם בהכנסות ממכירות נפט איראניות שהוקפאו בשל הסנקציות האמריקאיות. בשנת 2023 הנפיק ממשל ביידן פטור מיוחד מסנקציות, שאיפשר העברת 6 מיליארד דולר מהכנסות נפט איראניות מדרום קוריאה לקטאר לשימוש הומניטרי, אך הכספים הוקפאו שוב בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר. כעת, במסגרת ההסדרים שמתגבשים לאחר סיום הלחימה, מנסות ארה"ב וקטאר להפעיל מחדש את אותו מנגנון.
לפי המתווה הנבחן, הבנק המרכזי של איראן יורשה לבצע הזמנות של מוצרים הומניטריים, כאשר התשלום ייגבה מהכספים המוקפאים בקטאר תחת פיקוח בינלאומי ובתיאום עם הרשויות בשתי המדינות. בוושינגטון רואים במנגנון המתוכנן פוטנציאל ליצירת מודל רחב יותר שיחול בעתיד על מקורות נוספים של כספים איראניים מוקפאים ברחבי העולם, ובכלל זה בסין, הודו ועיראק.
הדיונים על הכספים המוחזקים בקטאר החלו כבר בסוף מאי, כאשר יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באגר קאליבאף הגיע לדוחא בראשות משלחת לשיחות בנושא. המגעים הללו, לפי הגורמים המעורים, סייעו לחדש את ההתקדמות לקראת המתווה הנוכחי. ארה"ב מסרה כי הכספים יישארו זמינים כל עוד איראן ממשיכה להשתתף במשא ומתן.
טראמפ התייחס השבוע לנושא בנימה ישירה: "לקחנו את כספם - זה לא הכסף שלנו, זה הכסף שלהם, והקפאנו אותו. בנקודת זמן מסוימת, אני מניח שנצטרך להחזיר אותו", אמר לעיתונאים. עם זאת, בכיר אמריקאי הבהיר כי הכספים יועברו רק אם טהראן תעמוד בהתחייבויותיה במסגרת ההבנות המתגבשות.
המהלך מגיע על רקע מחלוקת פנים-אמריקאית חריפה. מבקרי ההסכם טוענים כי מדובר בהטבות כלכליות משמעותיות שניתנות לאיראן עוד לפני שנדרשה לבצע ויתורים בתוכנית הגרעין שלה. לעומתם, תומכי ההסדר, ובהם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, מדגישים כי המנגנון יגביר דווקא את הפיקוח והמינוף האמריקאי על הרכש האיראני. טהראן, בינתיים, מבקשת לשחרר באופן מיידי כ-24 מיליארד דולר נוספים מתוך הסכומים החסומים, כצעד ראשון מתוך יעד גדול בהרבה.
בד בבד, דיווחים מהימים האחרונים חשפו כי סוכנויות הביון האמריקאיות הזהירו את הבית הלבן שהמשך הפעולות הצבאיות של ישראל נגד חיזבאללה בלבנון עלול לסכן את ההסכם השברירי שנחתם בין ארה"ב לאיראן. גורמים אמריקאיים ציינו כי גם אם ישראל לא תסלים את פעולותיה, כבר עצם הנוכחות הצבאית המתמשכת בלבנון עלולה לפוצץ את המתווה. "המשך הכיבוש של חלק מלבנון הוא מתכון לאסון", נמסר מגורם אמריקאי. ממשל טראמפ, מצדו, הבהיר כי תנאי ההסכם אינם מונעים מישראל להגיב להפרות של הפסקת האש.
ממד נוסף ומטריד של ההסדר הכולל נוגע למשמרות המהפכה. ארבעה גורמים איראניים בכירים מסרו כי הכוח העילי הזה ממוקם טוב מכל גורם אחר לקצור את הפירות הכלכליים מכל הקלה בסנקציות, שכן הוא שולט בחלקים נרחבים ממשק איראן - מתחום הנפט והבנייה ועד ספנות, תקשורת ולוגיסטיקה. הזרוע ההנדסית של משמרות המהפכה, הידועה בשם "חתם אל-אנביא", מפקחת על מאות חברות קשורות הפעילות בפרויקטי תשתית ואנרגיה מרכזיים. חוק ההשקעות האיראני מחייב חברות זרות לפעול בשותפות עם גורמים מקומיים, מה שהופך למעשה את משמרות המהפכה לשוערים של הכניסה לסקטורים הרווחיים ביותר. כך, גם חברות מערביות שיחזרו לשוק האיראני עלולות למצוא את עצמן פועלות לצד ישויות הקשורות לארגון המוגדר כמחבל - ולהיחשף לסיכון משפטי בארה"ב.
בשבועות הקרובים צפויה ארה"ב להעלות את נושא הכספים המוקפאים רשמית במסגרת שני חודשי הדיונים על הגרעין שנקבעו בהסכם. ההחלטה הסופית על המתווה תלויה הן באישור טהראן הן בהתקדמות המשא ומתן הכולל.
הכספים יישארו בהקפאה כל עוד איראן לא תאשר את המתווה ולא תעמוד בהתחייבויותיה במסגרת ההסכם המתגבש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה