ראש ממשלת פקיסטן, מוחמד שהבאז שריף, עלה על מטוס לשווייץ לקראת שיחות בכירות על יישום מזכר ההבנות של איסלאמאבאד - ההסכם שנחתם בין ארצות הברית לאיראן בחודש שעבר. מה שמבדיל את המפגש הזה מכל שיחה דיפלומטית רגילה: לצידו טס גם הרמטכ"ל, פילדמרשל סייד עאסים מוניר. כשראש ממשלה לוקח איתו לשיחות דיפלומטיות את מפקד הכוחות המזוינים, זה לא מקרה.
השיחות יתקיימו ביורגנשטוק שבשווייץ, ויכללו משלחות בכירות מארבע מדינות: ארצות הברית, הרפובליקה האסלאמית של איראן, קטאר ופקיסטן. מדובר במפגש הרשמי הראשון מאז חתימת מזכר ההבנות של איסלאמאבאד, שנחתם ב-17 ביוני 2026. כלומר, פחות מחודש לאחר שהדיו על המסמך התייבשה, כבר מתכנסות המעצמות לבחון מה בפועל קורה עם יישומו.
פקיסטן אינה צד ישיר בסכסוך בין ארצות הברית לאיראן, אך היא ממלאת תפקיד שמעטים ציפו לו: מתווכת. בהודעה הרשמית שמסרה אסלאמאבאד נאמר כי "פקיסטן תמשיך לתמוך ולקדם את יישום ההבנות שהושגו בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין ארצות הברית". לא ניסוח אקראי - זו הצהרת מדיניות מפורשת.
משרד החוץ הפקיסטני הרחיב את הניסוח הזה בהודעה מעודכנת שנמסרה לקראת הכינוס, ובה נאמר כי "פקיסטן תמשיך לתמוך ביישום מזכר ההבנות ובכל צעד שיתרום ליציבות, לביטחון ולשיתוף פעולה אזורי". מדובר בהצהרה שמשדרת בבירור את מטרת השיחות: לא רק לוודא את קיום ההסכמות על הנייר, אלא לגבש מנגנונים שיבטיחו את המשך היציבות האזורית בחודשים הקרובים. עם תום הכינוס צפויה פקיסטן לפרסם עדכון רשמי על תוצאות השיחות ועל הצעדים הבאים ביישום המזכר.
לפי הדיווחים, פקיסטן אירחה בעבר סבבים קודמים של שיחות בין ארצות הברית לאיראן, וניהלה מגעים דיפלומטיים מאחורי הקלעים שהובילו בסופו של דבר לניסוח מזכר ההבנות. כעת היא מבקשת להמשיך ולנהל את הקו הזה - ולוודא שמה שסוכם על הנייר יקבל ביטוי מעשי.
בשולי השיחות הרב-צדדיות, צפוי ראש הממשלה שריף לקיים פגישות דו-צדדיות נפרדות עם כל אחת מהמשלחות המשתתפות: איראן, קטאר, שווייץ וארצות הברית. כלומר, מה שמוצג כ"שיחות יישום" הוא בפועל גם סבב מגעים נרחב שמטרתו לחזק את עמדתה של אסלאמאבאד כשחקנית מפתח באזור.
ההחלטה לשלוח את הרמטכ"ל לצד ראש הממשלה אינה בנאלית. סייד עאסים מוניר, שנושא בתואר פילדמרשל, נחשב לדמות החזקה ביותר בפקיסטן בשנים האחרונות - ורבים רואים בו את האיש שמכתיב את מדיניות החוץ של המדינה לא פחות מכפי שראש הממשלה עושה. הנוכחות שלו ביורגנשטוק שולחת איתות ברור לכל הצדדים: פקיסטן אינה מגיעה כצופה, אלא כשחקן.
נוכחותו של מוניר מעבירה אות נוסף שאינו רק דיפלומטי: המסר הפקיסטני לפגישות הוא גם ביטחוני לחלוטין. איסלאמאבאד מבקשת להבהיר לכל הצדדים כי עמידתה מאחורי ההסכמות אינה מסתכמת בהצהרות פוליטיות, אלא מקבלת ביטוי גם ברמה הצבאית. הקהילה הבינלאומית, שעוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות, מעריכה כי הפגישות לא יעסקו רק בפרטים הטכניים של ההסכם, אלא גם בהשלכות הרחבות שלו על יחסי הכוחות במזרח התיכון ועל ביטחון האזור בטווח הארוך.
ביורגנשטוק אינו מקום שנבחר במקרה. הכפר השווייצרי שימש בעבר לשיחות בינלאומיות רגישות, וגיאוגרפית ופוליטית מציע נייטרליות שמאפשרת לכל הצדדים לשבת באותו חדר מבלי שאף אחד ייתפס כמי שנסע ל"שטח" של השני.
השאלה שתעמוד על הפרק בשיחות היא אחת: עד כמה מזכר ההבנות של איסלאמאבאד תורגם לצעדים מדידים על הקרקע. הסכמי מסגרת בין ארצות הברית לאיראן לא חסרים בהיסטוריה - מה שחסר הוא בדרך כלל המנגנון שאמור לאכוף אותם. זו, לפי כל האינדיקציות, הסיבה האמיתית לכינוס הזה.
תוצאות הפגישות ביורגנשטוק צפויות להתפרסם בתום השיחות, אך אין עדיין מועד רשמי לסיומן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה