הדלת המסתובבת: אותם עובדים מאבדים את פרנסתם בכל אירוע חירום

דוח מחקרי חדש של שירות התעסוקה, שפורסם ביום ראשון, מגלה תופעה מטרידה בשוק העבודה הישראלי: אותם אנשים, ולא רק אותן קבוצות אוכלוסייה, נפלטים שוב ושוב ממעגל העבודה בכל אירוע חירום חדש. שירות התעסוקה מכנה זאת "תופעת הדלת המסתובבת", והיא נרשמת לאורך שורת משברים שחווה המשק הישראלי בשש השנים האחרונות: שלושת סגרי הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל", מבצע "עם כלביא" ומבצע "שאגת הארי".

הנתון הבולט ביותר בדוח נוגע לנשים. 73.1% מהנשים שנרשמו כדורשות עבודה במהלך "שאגת הארי" נפלטו ממעגל העבודה לפחות פעם נוספת באחד מאירועי החירום הקודמים. מחציתן בדיוק, 50%, חוו לפחות שלוש פגיעות תעסוקתיות נפרדות במהלך אותה תקופה. לשם השוואה, במהלך מרץ האחרון עלה מספר דורשות העבודה ב-173%, לעומת עלייה של 131% בלבד בקרב גברים.

גם בחלוקה לפי ענפים התמונה חדה. 78% מהמטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה במהלך "שאגת הארי" חוו פגיעה תעסוקתית בלפחות אירוע חירום אחד קודם, וכך גם 75% מעובדי המכירות. מספר דורשי העבודה בקרב נותני שירותים אישיים, ובהם מלצרים ומוזגי משקאות, זינק בכ-661% לעומת התקופה שקדמה למבצע. עליות חדות נרשמו גם בקרב פקידים, קלדנים, מטפלים בילדים, סייעים ועובדי ספורט וכושר.

לצד הנשים, הדוח מצביע על שתי קבוצות נוספות שנפגעות שוב ושוב: צעירים מתחת לגיל 34, ששיעורם גבוה במקצועות הכרוכים במפגש ישיר עם קהל כמו מסעדנות, מסחר ושירותים, וחרדים, ובמיוחד נשים חרדיות, ששיעורן גבוה בענפי הטיפול והחינוך. הורים לילדים מתחת לגיל 18, ובמיוחד אימהות, מופיעים אף הם כקבוצה חשופה לפגיעה חוזרת.

אחד הממצאים המרכזיים בדוח עוסק בעבודה מרחוק כגורם מגן. ככל שמשלח יד מאפשר עבודה היברידית או מרחוק, כך קטן הסיכון שעובדים בו ייפגעו תעסוקתית בעת חירום. מקצועות בתחומי טכנולוגיות המידע נפגעו פחות באופן משמעותי לעומת מקצועות טיפול, מכירות ושירותים אישיים. אולם הדוח מדגיש שהגנה זו אינה שלמה: אצל אימהות לילדים קטנים, גם כשמשלח היד מאפשר עבודה מהבית, סגירת מערכת החינוך בעת חירום מטילה את נטל הטיפול ברוב המקרים על האם ומחלישה את "החיסון" שמעניקה האפשרות לעבוד מרחוק.

על אף הפגיעה החוזרת באוכלוסיות מסוימות, הדוח מצביע גם על מגמה חיובית בולטת: שוק העבודה הישראלי מתאושש ממשברים בקצב הולך וגובר. לאחר סגרי הקורונה נדרשו כשנתיים לחזרה לשגרה, לאחר "חרבות ברזל" כ-12 חודשים, לאחר "עם כלביא" כארבעה חודשים, ולאחר "שאגת הארי" ירד מספר דורשי העבודה בכ-54% תוך חודשיים בלבד. בנתונים מוחשיים: מספר דורשי העבודה צנח מכ-395,600 בשיא המשבר לכ-180,000 בסוף מאי, קרוב לרמת הבסיס של כ-155,000 שנרשמה ערב המבצע.

אך ההתאוששות המהירה של השוק כולו אינה מנחמת את אותם עובדים שנפלטים שוב ושוב. לפי הדוח, הפגיעה החוזרת אינה מסתכמת באובדן הכנסה זמני. כל יציאה ממעגל העבודה פוגעת גם בצבירה הפנסיונית, בוותק התעסוקתי, בתקופות האכשרה ובזכויות הסוציאליות של אותם עובדים, ברמה המצטברת לאורך שנים.

על רקע הממצאים, שירות התעסוקה קורא לנטוש את מנגנון החל"ת הגורף שננקט במשברים האחרונים ולעבור למודל גמיש יותר. לטענת השירות, חל"ת מלא וגורף מעודד יציאה רחבה ממעגל העבודה מבלי לפצות על הפגיעה הכלכלית המצטברת בקבוצות החשופות ביותר. בין ההמלצות המרכזיות: מודל חל"ת גמיש שיאפשר עבודה חלקית לצד השלמת הכנסה מהמדינה, חלוקת תקופת החל"ת בין בני הזוג, והרחבת העבודה מרחוק כמדיניות קבועה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, אמרה: "ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת המסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד, פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחיסכון הפנסיוני לאורך שנים. הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש".

הדוח מציג אפוא פרדוקס של שוק העבודה הישראלי: המערכת כולה נהיית עמידה יותר ומתאוששת מהר יותר, אך בתוכה קיים גרעין קשה של עובדים שרשתות הביטחון הקיימות אינן מגינות עליהם. כל עוד מדיניות החל"ת לא תותאם לאוכלוסיות אלה, וכל עוד לא יורחב הכיסוי לשני בני הזוג, צפוי כי המשבר הבא, יהיה אשר יהיה, ישחזר את אותם דפוסי פגיעה בדיוק.