הרכב מלא בעליון: החל הדיון בפסילת חוק הוועדה לבחירת שופטים

כל 11 שופטי בית המשפט העליון המכהנים ישבו היום (ראשון) יחד לראשונה מזה שנים וחצי, כדי להכריע באחד הקרבות החוקתיים החשובים שהגיעו לפתחם: האם החוק שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא חוקתי, או שיש לפסול אותו. הדיון מתקיים בשידור חי, ועל הכף עומד עתיד האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.

זהו הדיון הראשון בהרכב מלא של בית המשפט העליון מאז ספטמבר 2023, אז ישבו כל השופטים יחד בדיון על ביטול עילת הסבירות. אותו דיון הסתיים בפסילת החוק, וכך נוצר תקדים היסטורי. כעת, שנתיים וחצי לאחר מכן, עומד בית המשפט בפני שאלה דומה ומשמעותית לא פחות.

מה בדיוק שינה החוק? לפני התיקון עמד האיזון בוועדה על עדיפות לנציגים המקצועיים: שלושה שופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין, מול ארבעה נבחרי ציבור. החוק החדש הופך את הסדר: שישה נציגים פוליטיים או מטעמם, מול שלושה בלבד מהצד המקצועי. בנוסף, בבית המשפט העליון, שונה כלל הבחירה מרוב מיוחד של שבעה חברים לרוב רגיל של חמישה, ונציגי השופטים בוועדה הופכים למעשה לשקיפים ללא זכות הכרעה של ממש.

במהלך הדיון השמיע נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הצהרה חריפה ומפתיעה: הוא הציע לשקול הוצאת הפוליטיקאים מהוועדה - ולא את נציגי לשכת עורכי הדין, כפי שמקדמת הממשלה. עמית ציטט את אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, ואמר כי "כל הכוח של אפי נוה נבע מהפוליטיקאים", וסיים בשאלה שהדהדה באולם: "אולי צריך להוציא אותם במקום את עורכי הדין". דבריו מהווים היפוך מוחלט של הלוגיקה הממשלתית, לפיה נציגי הלשכה הם הגורם הפוליטי הבעייתי בוועדה.

עמית הרחיק לכת עוד יותר והזהיר כי תוך 15 שנה יישתל בכל שופט בבית המשפט העליון "שבב פוליטי". הוא הסביר: "תוך שנה לפי החוק יוכלו להיבחר שני שופטים שיזוהו פוליטית. מדי שנה יוולדו לנו בבית המשפט העליון שופטים שיבחרו רק בידי גורמים פוליטיים. מדי קדנציה. וכך יתמלאו ספסליו של בית המשפט העליון". לדבריו הצטרף השופט שטיין, שהזהיר כי עצם קיומו של החוק כבר ישנה את התנהגות השופטים בדרגות הנמוכות - שופט מחוזי שרוצה להגיע לעליון יפתה לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים אוהבים. השופטת יעל וילנר הוסיפה כי החוק פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

היועמשית גלי בהרב-מיארה לא חוסכת במילים. עמדתה שהוגשה לבית המשפט קובעת כי החוק פוגע אנושות בעצמאות מערכת המשפט, ומסבירה בפירוט כיצד הזכות שמעניק החוק לגורמים הפוליטיים לחסום מינויים לערכאות הדיוניות יוצרת תמריצים לא תקינים. "הסדר זה יוצר מערכת של תמריצים והטיות עבור שופטים ומועמדים לשיפוט כאחד, באופן העלול להשפיע על החלטותיהם השיפוטיות", נכתב בעמדתה.

בהרב-מיארה מזהירה גם ממנגנון נוסף שהחוק כולל, שמכונה "שובר שיתוק". לפי מנגנון זה, אם הוועדה נקלעת לפלוג בין הסיעות, כל צד פוליטי יוכל לבחור שופטים לבית המשפט העליון באמצעות כוחו הפוליטי בלבד, ללא מעורבות גורמי המקצוע. לדבריה, מנגנון זה "יוצר תמריץ להגיע למצב של שיתוק, ויש בו להגביר משמעותית את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון".

מנגד, עמדת הממשלה והכנסת היא נחרצת: לבית המשפט אין כלל סמכות לבקר חוקי יסוד. הכנסת טוענת כי "כינונו של חוק היסוד המתקן לא נעשה תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת", וכי הרכב הוועדה שנקבע בחוק אינו עולה כדי פגיעה אנושה בזהות הדמוקרטית של המדינה. זהו ויכוח לא רק על הרכב ועדה, אלא על שאלה בסיסית: מי שומר על הדמוקרטיה ומי מחליט מה פוגע בה.

התנועה למען איכות השלטון, שהגישה אחת העתירות, טוענת כי התיקון חורג מסמכותה של הכנסת אפילו ברשות מכוננת. לפי העתירה, "התיקון עולה כדי תיקון חוקתי שאינו חוקתי, באשר הוא פוגע פגיעה אנושה במאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית: שלטון החוק, עצמאות הרשות השופטת ואי-תלותה, והפרדת הרשויות". עוד נטען כי החוק נחקק תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ונועד להעניק "כוח כמעט בלתי מוגבל לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת".

מה שעומד על הכף אינו רק ועדת מינויים. אם בית המשפט יפסול את החוק, זו תהיה הפעם השנייה בהיסטוריה שבה בג"ץ פוסל חוק יסוד, צעד שיעמיק את העימות החוקתי בין הרשויות. אם החוק לא ייפסל, הוא ייכנס לתוקף בכנסת הבאה, ויאפשר לממשלה הבאה למנות שופטים בהשפעה פוליטית גדולה בהרבה מאשר היום. הדיון שמתקיים כעת, בשידור חי, הוא בשני המובנים: הליכי ומדיני.

פסיקת בית המשפט צפויה לאחר מספר חודשים, ועד אז נותרת השאלה פתוחה: האם ישראל תיכנס לכנסת הבאה עם ועדת מינויים שהשפעת הפוליטיקאים בה גדולה מתמיד, או שבית המשפט ישוב ויסמן גבול שהממשלה לא תוכל לחצות.