נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 28°
חיפה 27°
באר שבע 31°
אילת 36°
מדורים
שימושי PLUS
אבי האמנות הקינטית

חתן פרס ישראל, האמן יעקב אגם, הלך לעולמו בגיל 98

מיוצרה של מזרקת דיזנגוף ועד לחנוכייה הגדולה בניו יורק: אגם כבש את עולם האמנות ונחשב לאחד מחלוצי הזרם הקינטי

רוני צברי
רוני צברי
ו' תמוז התשפ"ו
חתן פרס ישראל, האמן יעקב אגם, הלך לעולמו בגיל 98
יעקב אגם הלך לעולמו בגיל 98 - אבל על אמנות ישראלית צילום: נוצר באמצעות AI

יעקב אגם, אחד האמנים הגדולים שישראל הוציאה לעולם, הלך לעולמו השבוע בגיל 98. אגם, שנחשב לאחד מאבות זרם האמנות הקינטית בעולם, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים - וגם מזרקות, פסלים וסלונים שעדיין עומדים בפריז, בניו יורק ובתל אביב.

הסיפור של אגם מתחיל בראשון לציון של 1928. שמו המקורי היה יעקב גיבשטיין, הוא גדל בבית דתי כבן למשפחה בת שבעה ילדים, ובילדותו למד ב"חדר". בגיל 18 הוא כבר למד בבצלאל בירושלים, שם היה תלמידו של הצייר מרדכי ארדון. בשנת 1946 אפילו נעצר על ידי שלטונות המנדט הבריטי במהלך "השבת השחורה", ונכלא לכמה חודשים במחנה המעצר בלטרון.

אחרי לימודים נוספים בציריך - אצל הצייר והמעצב יוהנס איטן - ובפריז, אגם השתקע בצרפת בתחילת שנות החמישים. הוא התקיים בדוחק, ואת חומרי הגלם ליצירותיו אסף מפחי האשפה שבשוק. מפגש מקרי עם אמן פריזאי שינה הכל: הוביל לתערוכה הראשונה שלו, שעסקה בתנועה, ומשם הדרך לתערוכה הקבוצתית "לה מובמאן" - שנחשבת היום לציון דרך ראשון בזרם האמנות הקינטית - הייתה קצרה.

מה שהפך את אגם למיוחד אפשר להסביר בפשטות: היצירות שלו זעו. לא מטפורית - ממש. בכל תמונה או פסל שלו, כשהצופה זז, היצירה נראית אחרת לגמרי. אין נקודה אחת "נכונה" להסתכל ממנה, אין רגע אחד שבו תראו את היצירה "בשלמותה". עבורו, זה לא היה טריק - זו הייתה תפיסת עולם שלמה על כך שהמציאות מתעצבת ללא הרף.

מאז שנות החמישים, יצירותיו הוצגו במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, במרכז פומפידו בפריז ובמוזיאון סטדליק באמסטרדם. "הסלון הקינטי" שיצר - המכונה גם "סלון אגם" - עיטר קודם את ארמון האליזה, ורק אחר כך הגיע לפומפידו. במנהטן, מדי חנוכה, מוצבת החנוכייה הגדולה בעולם שעיצב - 11 מטרים, בהשראת איור של הרמב"ם. בשדרה החמישית ניצב הפסל "שלוש כפול שלוש" - תשעה עמודי נירוסטה שהציבור יכול לשנות את צורתם במגע ידיים.

בישראל הוא הותיר חותם לא פחות עמוק. בכיכר דיזנגוף בתל אביב עומדת מזרקת "אש ומים" שהוצבה ב-1986 ומשלבת את שני היסודות עם מוזיקה בבקרה ממוחשבת. בבנייני האומה בירושלים אפשר לראות את "סולם יעקב", ובמשכן הנשיא את "מאה שערים". הוא גם עיצב את החזית הצבעונית של מלון דן בתל אביב. המזרקה בדיזנגוף, אגב, גרמה לו כאב: כשהכיכר שופצה ומקומה שונה, הוא התנגד בתוקף. "עשר שנים הקדשתי ליצור את 'אש ומים' למען העיר תל אביב - והפכו את זה לגרוטאה מבישה", אמר בריאיון ב-2001.

בשנה האחרונה, בגיל 97, קיבל אגם את פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית. ועדת הפרס כתבה כי "פועלו של יעקב אגם מהדהד תרומה רבת שנים לאמנות הישראלית והבינלאומית זה שבעה עשורים". הפרס הגיע מאוחר, אבל הגיע בחייו.

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, ספד: "למדנו ממנו שהמציאות אינה קבועה אלא משתנה בהתאם לאופן שבו אנו בוחרים להתבונן בה. היום, אותה תנועה שכל כך אפיינה את חייו ואת עבודתו, נעצרת." רות מקבי, מנהלת מוזיאון אגם, אמרה: "הוא לא רק יצר יצירות, הוא יצר דרך חדשה להתבונן בעולם."

ארונו של אגם יוצב ביום שני, ה-22 ביוני, ברחבת מוזיאון אגם בראשון לציון בין השעות 14:00 ל-16:00. ההלוויה תצא מרחבת בית העלמין הצבאי ברחובות בשעה 17:00. השבעה תתקיים במוזיאון אגם ברחוב מישר 1 בראשון לציון, בימים שלישי עד שישי - שלישי ורביעי גם בשעות 16:00 עד 20:00, ושלישי עד שישי בין 10:00 ל-13:00.

מורשתו של יעקב אגם תמשיך לנוע - בדיוק כמו שהוא רצה.
יעקב אגם אמנות קינטית מוזיאון גוגנהיים סלון קינטי חנוכייה גדולה

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה