ישראל הושארה בחוץ: ארה"ב ואיראן הקימו תא משותף לניהול לבנון

ישראל לא הוזמנה. שמה לא הוזכר. אבל ההחלטות שהתקבלו בשווייץ - עליה. שיחות בין ארצות הברית לאיראן בנופש בורגנשטוק הובילו להקמת תא לניהול תקריות בלבנון, שבו ישתתפו ארה"ב, איראן, לבנון, קטאר ופקיסטן - ללא כל נציגות ישראלית. מדינת ישראל, שחייליה נלחמים בלבנון, לא הוזכרה בהצהרה הרשמית שפורסמה בסיום הפגישה אף לא פעם אחת.

הכותרת הרשמית של המהלך היא "תא למניעת חיכוך". המטרה המוצהרת - להבטיח שמירה על הפסקת האש. אבל הרכב התא חושף את הלוגיקה האמיתית: קטאר ופקיסטן, שתיהן מדינות שאינן מכירות בקיומה של ישראל, הוגדרו כ"מתווכות". איראן, שמממנת ומפעילה את חיזבאללה, קיבלה מקום בטבלה. ישראל קיבלה את ההכתבה.

ברק רביד, שסקר את הפגישות, ציין כי הסעיף העוסק בלבנון הוא "המשמעותי ביותר מבחינת ישראל" בכל ההצהרה - ובכל זאת שמה של ישראל נעדר ממנו לחלוטין. ניסוח ההצהרה מתמקד ב"הרפובליקה הלבנונית" ו"הצדדים" - כינויים עמומים שנבחרו בקפידה כדי לאפשר לקטאר ופקיסטן לחתום על מסמך שמדבר, בפועל, על מלחמה שישראל מנהלת.

עוד לפני שהשיחות הרשמיות החלו, הציבה המשלחת האיראנית תנאי חד-משמעי: פינוי מוחלט של אולם הדיונים מכל נציגי התקשורת. רק לאחר שווידאו שאין עיתונאי, צלם או כתב באולם, הסכימו האיראנים להיכנס. אבל הדרמה האמיתית אירעה אחר כך. לפי גורמים הבקיאים בפרטים, המשלחת האיראנית ידעה מראש שאמורה להתקיים תמונה משותפת רשמית - ואף הגיעה עם צלמי התקשורת שלה לחדר. בשנייה האחרונה, הם פשוט חזרו בהם.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ניגש אל הנציג הפקיסטני, התנצל בפניו על כך שלא יוכל להצטלם - ולאחר שניות בודדות עזב את החדר יחד עם כל המשלחת. ואנס, שציפה ללחיצת יד היסטורית עם יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, נותר עומד עם חיוך קפוא. לפי התיעוד שהופץ ברשתות, ראש ממשלת קטר שנכנס לאולם פשוט התעלם ממנו, הפנה לו את הגב, ופנה לחבק בחמימות את ראש ממשלת פקיסטן - בדיוק מול עיניו של ואנס. פרשנים ציינו שהאיראנים ביצעו זאת במכוון כדי להביך את ארצות הברית.

הרגע המביך ביותר של הסיבוב הזה התרחש כשעיתונאית ערבית שאלה את סגן הנשיא ג'יי די ואנס שאלה שבה חזרה שוב ושוב על המונח "רצח עם" בהקשר הישראלי. ואנס לא עצר אותה, לא הכחיש, לא הבהיר שזו אינה עמדת ממשל טראמפ. הוא ענה: "ארה"ב עובדת קשה כדי להגיע להפסקת אש בלבנון". שתיקה שמאשרת, לפחות מבחינה תקשורתית.

יו"ר הפרלמנט האיראני לא עצר שם. בתגובה לאיומים של הנשיא דונלד טראמפ כלפי טהרן, אמר קאליבאף: "האם הם לא חושבים לעצמם שאם לאיומים שלהם הייתה השפעה כלשהי, הם לא היו מגיעים לנקודת הייאוש שהם נמצאים בה היום? אנחנו לא סומכים על האיומים של האמריקאים. הכוחות המזוינים שלנו מוכנים להגיב בדרך אחרת."

צילום: נוצר באמצעות AI

ובכל זאת, בסיום הסבב, דובר משרד החוץ האיראני מסר כי נעשתה "התקדמות טובה". קטאר ופקיסטן פרסמו הצהרה משותפת ובה כתבו שהפסגה "התקיימה באווירה חיובית ובונה". על פי ההצהרה, הושגה הסכמה על מפת דרכים להסכם סופי תוך 60 יום, הוקם מנגנון לשיחות טכניות נוספות, וכן הוסכם על ערוץ תקשורת בין הצדדים שימנע תקריות ויבטיח מעבר בטוח של כלי שיט מסחריים דרך מצר הורמוז.

עראקצ'י עצמו שיבח את ההסכמות ברשת החברתית, ואמר כי הסיכומים כוללים החרגה של ייצוא הנפט והמוצרים הפטרוכימיים מהסנקציות, הסרת המצור הכלכלי ושחרור חלק מהנכסים האיראניים שהוקפאו בחו"ל. לדבריו, בעקבות ההבנות הושקה גם תוכנית פיתוח לשיקום כלכלת איראן. עראקצ'י כינה את פעילות התא "המבחן האמיתי הראשון", ולא הסתיר שביעות רצון.

ואנס בחר להתמקד בהישגים. הוא שיבח בפומבי את פקיסטן ואת ראש ממשלתה שהבאז שריף, ואת מפקד הצבא הפקיסטני, פילד מרשל עאסם מוניר, שאף חשף בדרך שמשית שדיבר עמו יותר מאשר עם כל אדם אחר בחודשים האחרונים. "יש לי שני אנשים חשובים מאוד בחיי - הודית ופקיסטני. ההודית היא אשתי, והפקיסטני הוא הפילד מרשל מוניר", אמר ואנס. הדברים אינם סתמיים: פקיסטן מציבה את עצמה כגשר המרכזי בין וושינגטון לטהרן, ומבקשת להפוך להישג דיפלומטי עצום. באותו ערב ממש ציייץ ואנס: "אנחנו אוהבים את פקיסטן" - המדינה שהחביאה את אוסמה בן-לאדן למשך שנים, ולצד קטאר מהווה כיום את עמוד השדרה הדיפלומטי של הממשל מול איראן. התמונה שפורסמה מהמלון בשווייץ תיאמה את התחושה: ואנס עם מחשב נייד, לצידו ראש ממשלת קטאר מוחמד אל-ת'אני, ומאחוריהם ג'ארד קושנר. ישראל לא בתמונה - לא פיזית ולא מדינית.

בעוד שהמתווכות חגגו, טראמפ בחר לנהל ברקע מערכה אחרת לגמרי - נגד "הניו יורק טיימס". בתגובה לכתבה שטענה כי "לא הרבה השתנה" אחרי כמעט ארבעה חודשי לחימה מול איראן, יצא הנשיא בפוסט נרגז ב-Truth Social ומנה שורה של "הישגים": הצבא האיראני "גמור", חיל הים וחיל האוויר "אינם", מערך הטילים והכטב"מים "כמעט שאינם", שתי שכבות ההנהגה הבכירות "אינן", ואינפלציה של 250%. "מצר הורמוז פתוח. הנפט זורם. שוק המניות האמריקאי בשיאים היסטוריים. זה מה שהשתנה", כתב טראמפ, לפני שסיים בהתקפה: "פחדנים מושחתים וחסרי אתיקה שכמוכם".

השגריר לשעבר של ישראל בארה"ב מייק הרצוג לא היסס לומר את המילים בקול: "יש פה פגיעה באינטימיות של היחסים". לדבריו, "ממשל טראמפ רואה בישראל שותף לניהול המלחמה נגד איראן, אבל לא רואה בה שותף ליציאה מהמלחמה הזאת ולהסכם. ויותר מזה, הוא רואה בישראל גורם שמנסה לחבל בהסכם הזה". הרצוג הוסיף אזהרה שמצביעה על היקף הבעיה: "ואנס יכול להיות נשיא" - רמז ברור לכך שהיחסים הקשים עם סגן הנשיא הנוכחי עלולים להפוך לקבועים. הרצוג גם הציע כיוון: ישראל צריכה להאיץ מגעים ישירים עם ממשלת לבנון, כדי שכל הסדר עתידי יהיה פרי הסכמה ישראלית-לבנונית - ולא הכתבה שנולדה ממשא ומתן איראני-אמריקאי שבו ישראל כלל אינה צד. "כך כל היערכות מחדש, ישראל תהיה חלק מהבנות עם ממשלת לבנון ולא חלק מתכתיב איראני", אמר.

מצד שני של הקשת הפוליטית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בחר בטון אחר לגמרי. "צריך להגיד לנשיא טראמפ 'אוהבים אותך', 'מעריכים אותך', אבל אלה החיילים שלנו, אלה התושבים שלנו וזה הקו האדום שלנו", אמר. הוא הוסיף: "אני אומר את זה לראש הממשלה: צריך להגיד לאמריקנים - אנחנו אוהבים אתכם, אבל אנחנו ממשיכים, לא מחויבים להפסקת אש ולא לכל מיני כללים. צריך להפוך את כל לבנון למגרש המשחקים שלנו". ראש הממשלה נתניהו בחר ניסוח זהיר יותר, אך בטון ביקורתי: "דמיינו שבארה"ב, בצד של הגבול, מאיימים עליכם בירי רקטות חטיפות ורצח מדי יום. מה ארה"ב הייתה אומרת, 'בואו נעצור ונחכה'? היא הייתה הורגת את המחבלים ומסירה את האיום. זה מה שאנחנו מיישמים". מאז פרסום ההצהרה הרשמית על הקמת התא נרשמה שתיקה בקרב הבכירים בירושלים - שתיקה שמעידה יותר מכל הצהרה על המצוקה האמיתית.

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם ה-60 יום שהוגדרו יניבו הסכם מחייב, או שמא הם רק מנגנון לשמירה על ערוץ פתוח. הצוותים הטכניים של שני הצדדים צפויים להמשיך בעבודתם בנפרד, ואילו קטאר ופקיסטן אמורות לפרסם בקרוב טקסט רשמי עם הנקודות שלגביהן הושגו הבנות ראשוניות. ישראל נמצאת בפני ברירה קשה: להיאבק על מקום בשולחן המשא ומתן, או לגלות שהשולחן כבר הוחלט עליו בלעדיה.