עוצמה יהודית נגד גפני: חוק המואזין יחשוף דיל עם הסיעות הערביות?

חוק המואזין שמקדמת עוצמה יהודית הפך לנשק חשיפה פוליטי. הטענה שמטרידה את ראשי הקואליציה כבר שבועות: האם קיים דיל נסתר בין סיעת דגל התורה לבין הסיעות הערביות בכנסת? דגל התורה מכחישה בתוקף. אבל ההתנהגות של סיעת משה גפני בשבועות האחרונים מעלה שאלות שקשה להשאיר ללא מענה.

צילום: צילום: ישראל ויספיש / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

הרקע: לפני שבוע הורה גפני, יו"ר דגל התורה, לחברי סיעתו לא רק להימנע מהצבעה בעד הקואליציה, אלא להצביע נגד. הצעד הספציפי היה חסימת העברות תקציביות בוועדת הכספים, צעד שמנע אותן לחלוטין ושיבש את עבודת הכנסת. עד אז גפני נמנע, השתמט. פתאום הוא פועל באופן אקטיבי נגד הממשלה שאמורה להיות שלו.

הרוח מהצד הליטאי הגיעה כבר בצורה כתובה. מנהיג הזרם הליטאי, הרב דוב לנדו, הוציא מכתב חד שקבע בבירור: דגל התורה אינה עוד חלק מגוש הימין. לא בכנסת הנוכחית בלבד, אלא גם אחרי הבחירות הבאות. זה שינוי עמוק, לא מחאה טקטית. ולנדו לא מוציא מכתבים בלי שקילה.

בתוך הסיפור הזה הגיע חוק המואזין. היוזמה היא של חבר הכנסת צביקה פוגל, יו"ר ועדת הביטחון הלאומי מעוצמה יהודית. החוק מציע הגבלות משמעותיות על השמעת קריאות מואזין בווליום גבוה: הגבלת דציבלים, הגבלת שעות, וחובת היתר לפני הפעלת כל מערכת כריזה במסגד. מי שלא יעמוד בכללים, שוטר יוכל לדרוש הפסקה מיידית ואף להחרים את מערכת הכריזה.

מתן ההיתר ייבחן לפי כמה פרמטרים: עוצמת הרעש, אמצעים להפחתתו, מיקום המסגד וקרבתו לאזורי מגורים, והשפעת הרעש על התושבים הסמוכים. החוק מעורר התנגדות חריפה בקרב הסיעות הערביות, שרואות בו פגיעה מכוונת בתפילה ובזהות הדתית.

וכאן הסיפור מסתבך. אם דגל התורה תצביע נגד חוק המואזין, היא תעשה זאת בשורה אחת עם הסיעות הערביות. פוגל וחברי הקואליציה מאמינים שזה לא מקרה, אלא הוכחה נוספת לדיל קיים. עוצמה יהודית מקווה שהוויכוח הפומבי סביב חוק ספציפי וטעון כל כך יאלץ את גפני לבחור צד, ויחשוף את מה שמסתתר מתחת לפני השטח.

בדגל התורה עונים על כך בנחרצות. ההסבר שלהם: הסיעה החליטה החלטה עקרונית שלא לתמוך בשום חוק של הקואליציה, לרבות חוק המואזין. לא בגלל הסכמות עם הערבים, אלא בגלל שהממשלה לא קידמה את חוק הגיוס. גם אם ההצבעה תיפגש עם הצבעת הסיעות הערביות, זה צירוף מקרים אידיאולוגי, לא תיאום. לטענתם, אין שום קשר עם טיבי או עם כל גורם אחר מהאופוזיציה הערבית.

אבל בתוך הקואליציה לא קונים את ההסבר הזה בנקל. הנזק שגפני גרם בוועדת הכספים היה ממשי מדי. ההסתייגויות קצרות הזמן, ממש בשבוע שאחרי הכרזת הרב לנדו, מצביעות על תיאום פנימי עמוק בין פסיקה רבנית לצעד פוליטי. זה לא מקרי. השאלה היא רק עם מי.

בשוליים של העניין ייתכן שגם אגודת ישראל וש"ס מעורבות בהסכמות, אם קיימות. שתי הסיעות לא הכריזו על פרישה מהקואליציה, אך גם הן גילו חוסר שיתוף פעולה בנקודות קריטיות. בכנסת מתחת לפני השטח, כידוע לכל מי שמכיר את הפוליטיקה החרדית, נרקמים כל הזמן הסדרים לא כתובים שלא מגיעים לכותרות.

חוק המואזין צפוי לעלות להצבעה בקרוב, ואם הצבעת גפני תפגוש שוב את הצבעות טיבי ורעיו, הלחץ על דגל התורה להסביר את עצמה יגדל מאוד. הפעם, בניגוד לוועדת הכספים שהתנהלה בשקט יחסי, כולם יסתכלו.