האם לילדות שהורעלו ממחיות פרינוק בבכי: "תוך שניות הן היו מעולפות"

ועדת הבריאות של הכנסת התכנסה היום (שני) לדיון מיוחד בפרשת פרינוק, לאחר שנחשף כי חמישה מוצרים של המותג נמצאו מזוהמים בחומרים פסיכואקטיביים ממשפחת הבנזודיאזפינים - קלונזפאם ולורזפאם - ממריאים ומרדימים שמשמשים כתרופות מרשם. הדיון נערך בראשות יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יוני משריקי, ובהשתתפות נציגי משרד הבריאות, המשטרה, אנשי מקצוע ובני משפחות שנפגעו.

הרגע הקשה ביותר בדיון הגיע כשעלתה לדוכן יעל ביטון, אם לשתי ילדות שנפגעו לאחר שאכלו ממחית פרינוק שנרכשה ברשת "זול ובגדול" בירושלים. "זה קרה ב-5 במאי, בל"ג בעומר", סיפרה. "בתי בת ה-11 פתחה צנצנת שנקנתה יום קודם ונתנה ממנה לשתי האחיות שלה - בת 3 ובת 9 חודשים. בתוך כמה שניות שתיהן היו מעולפות. הבת הקטנה הייתה מסוחררת בלול והגדולה התגלגלה על הרצפה".

ביטון סיפרה כי הזמינה אמבולנס ופנתה מיד לבית החולים, שם נתגלה כי בנותיה הורעלו. מרגע הראשון היא הפנתה חשד לצנצנת, ודרשה שוב ושוב מהרופאים לבדוק אותה. "שמרתי את הצנצנת אצלי ואמרתי לכל הרופאים לקחת אותה לבדיקה. רק אחרי חודש וחצי היא נבדקה ונמצאו בה התרופות", אמרה בכאב. ההשלכות לא פסחו על המשפחה. "הילדה לא יכלה ללכת במשך שבוע. עד היום היא אומרת שחשבה שהיא הולכת למות. עברנו סיוט. הילדות ניצלו בנס, כי לא אכלו עוד כמה כפיות".

משרד הבריאות חשף בדיון כי בעקבות הפרשה בוצעו דגימות נרחבות של עשרות ואף מאות צנצנות מזון לתינוקות, בנקודות שיווק שונות ברחבי הארץ. פנינה אורן שניידר, מנהלת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, מסרה: "מצאנו בחלק מהבדיקות שלנו תקלה בוואקום המוצר, אבל לא נמצאו במוצרים חומרים מסוכנים". היא הוסיפה כי אריזות שנמצאו סגורות הרמטית היו תקינות לחלוטין, והנחתה את הציבור: "צריך לשמוע את הקליל בפתיחה, לשים לב לריח רע ולסימני קלקול. ברגע שמוצר נפתח ואיבד את הוואקום - מתחיל הליך הקלקול שלו".

אורן שניידר הבהירה גם את עמדת המשרד לגבי הגורם לפרשה: "האינדיקציות הן שלא מדובר על כשל בבטיחות המזון או במזהמים קלאסיים". היא הוסיפה כי עם קבלת הדיווח על אירוע דומה שני פעל המשרד בנחישות, ועלו אנשיו למחסני היבואן כדי לשלול הרחבת הפרשה. "אנחנו כנראה לא הגורם המרכזי באירוע ומשאירים את הטיפול לאכיפת החוק", ציינה. היא הזכירה גם פרק היסטורי: ב-1991 אירע בישראל מקרה שבו הוחדר חומר הדברה לצנצנות גרבר בחנות בחיפה, שהביא לאשפוז תינוק - ובעקבותיו נחקקה חובת הסגירה בוואקום על מזון לתינוקות.

שאלה שנשארה ללא מענה מספק לאורך כל הדיון היא מדוע חלפו כחודש וחצי מהמקרה הראשון עד לבדיקת הצנצנת החשודה. נציגת המשטרה, סגן ניצב עדי מזרחי בוארון ממחוז ירושלים, ניסתה להסביר: "המקרה הראשון הגיע כאירוע בודד ולא היה לו קשר למקרים נוספים. ברגע שהגיע המקרה השני - משטרת ישראל עשתה את החיבור בין שני המקרים מאוד מהר". היא הדגישה כי מדובר בחקירה אינטנסיבית ומדוקדקת, המנוהלת ביחידה ללוחמה בפשיעה במרחב ציון, אך לא התייחסה לפרטי ממצאיה.

עיתונאי הבריאות שחשף את הפרשה תיאר בדיון כיצד הגיע אליו המידע ביום שישי בערב, ואיך ניסה להעביר אותו לגורמים הבכירים. לדבריו, רק ביום שני, ארבעה עד חמישה ימים לאחר אשפוז הילדים במקרה השני, קיבל אישור לחשיפה. "המשטרה עוד ניסתה למנוע את חשיפת המקרה מחשש לשיבוש חקירה", אמר, ושאל בחריפות: "אולי אפשר היה למנוע את המקרים הנוספים ולקבל תשובות יותר מהר".

הדיון חשף גם כשל מערכתי עמוק יותר. ד"ר יעל לוריא, מנהלת המרכז הארצי למידע בהרעלות בבית החולים הרמב"ם, הזהירה כי בישראל אין כיום מערכת ממוחשבת שמסוגלת לזהות במהירות קשר בין אירועי הרעלה דומים המתרחשים בנקודות שונות. "המערכת שלנו לא יודעת לזהות סיגנלים. אנחנו תלויים בערנות של הרופאים", אמרה. לדבריה, "יש היום אמצעים ממוחשבים ובינה מלאכותית שיכולים לזהות קשר בין אירועים כאלה, אבל כיום אנחנו עדיין תלויים בכך שמישהו ישים את האצבע על הבעיה". ליאור אבינעם, יועץ מנכ"ל משרד הבריאות, דחה את הטענה וציין כי המשרד מסוגל לקבל דיווחים ולנהל דיונים בכל שעה, אך הודה כי ייתכן שיש מקום לבחון הקמת מערכת דיווחים אוטומטית.

חבר הכנסת איתן גינזבורג, שיזם את כינוס הדיון, סיכם: "אדם שרוכש מוצר מזון כלשהו, יש לו ביטחון מלא שהמוצר בריא לילד שלו. כשדבר כזה קורה - הביטחון האישי מתערער". חבר הכנסת ירון לוי הוסיף כי "ציבור ההורים צריך להיות ערני יותר במציאות שבה אנו חיים".

החקירה המשטרתית בפרשה נמשכת. משרד הבריאות הודיע כי עם סיומה יסיק מסקנות ויתקן נהלים. עד כה לא נעצר אף חשוד, ולא פורסם מי עומד מאחורי הטמנת החומרים המרדימים במוצרי המזון.