עולם המוזיקה נפרד היום (שני) מאחת הדמויות הגדולות בתולדותיו. קלייב דייוויס, האיש שגילה את ויטני יוסטון, עיצב את הקריירות של ברוס ספרינגסטין, ג'ניס ג'ופלין ועוד עשרות אמנים אגדיים, הלך לעולמו בגיל 94 בביתו במנהטן. ההודעה נמסרה על ידי משפחתו.
דייוויס לא היה סתם מפיק - הוא היה האיש שהחליט מי יהפוך לכוכב. בשבעה עשורים של קריירה, שלוש חברות תקליטים מרכזיות ורשימת אמנים שנשמעת כמו תוכן עניינים של הפנתיאון המוזיקלי של המאה ה-20, דייוויס היה פשוט חסר תחרות. חמישה פרסי גראמי, הכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול בשנת 2000 - ועד יומו האחרון שימש כמנהל הקריאייטיב הראשי של סוני מיוזיק. כן, גם בגיל 94.
הסיפור שלו מתחיל בברוקלין, ב-4 באפריל 1932, למשפחה יהודית שידעה טרגדיה מוקדם. בגיל 18 כבר איבד דייוויס את שני הוריו בתוך פחות משנה. במקום לשקוע, הוא למד באוניברסיטת ניו יורק ואחר כך בבית הספר למשפטים של הרווארד - שניהם באמצעות מלגות בלבד. התחיל כעורך דין, הגיע ל-CBS בזכות מומחיותו בחוזים, וכבר בגיל 35 מונה לנשיא חברת קולומביה רקורדס. לא רע בכלל.
נקודת המפנה האמיתית הגיעה ב-1967, כשדייוויס הגיע לפסטיבל מונטריי פופ בקליפורניה. הוא ישב שם וראה דור שלם של אמני רוק שלא הכיר. "לא האמנתי למה שאני רואה. זו הייתה מהפכה תרבותית, חברתית ומוזיקלית", סיפר מאוחר יותר. הופעתה של ג'ניס ג'ופלין הכתה אותו מיידית. "ג'ופלין הייתה מהפנטת, כמו טורנדו לבן", אמר. הוא החתים אותה ואת להקתה עוד באותה שנה. שאר ההיסטוריה ידועה.
תחת הנהגתו הפכה קולומביה לכוח הדומיננטי של עולם הרוק. לרשימת החתומים: קרלוס סנטנה, ברוס ספרינגסטין, בילי ג'ואל, פינק פלויד, שיקגו, ניל דיימונד ועוד ועוד. קרלוס סנטנה אמר עליו: "אם הייתי מצייר תמונה של קלייב, הוא היה נראה כמו ילד קטן עם לב גדול ואוזניים גדולות". מנהלו של ברוס ספרינגסטין, ג'ון לנדאו, ניסח את זה אולי הכי טוב: "הוא היה בפסגה בשנות ה-60 וכעת, 40 שנה אחר כך, הוא עדיין בפסגה. אני לא חושב שנראה דבר כזה שוב".
ב-1973 הגיע המשבר. עובד בחברה שהואשם בזיוף קשר את שמו לפרשה של חיובים לא תקינים, וקולומביה פיטרה אותו. דייוויס נוקה מרוב ההאשמות, אך הודה בעבירת העלמת מס אחת ושילם קנס של 10,000 דולר. מרוב אנשים זה היה סוף הסיפור. מדייוויס זה היה רק ההפסקה.
שנה לאחר מכן הקים את אריסטה רקורדס - ושם קרה הדבר הגדול מכולם. ב-1983 ראה נערה בת 19 מופיעה, וידע מיד. "היה לה קול, תמימות, עוצמה ויופי שהיו פשוט מדהימים", סיפר. שמה היה ויטני יוסטון. בהכוונתו הפכה לאחת הזמרות הנמכרות בכל ההיסטוריה - שבעה סינגלים רצופים במקום הראשון, יותר מ-50 מיליון תקליטים. כשנמצאה יוסטון מתה בבוורלי הילטון ב-2012 - שעות לפני מסיבת הגראמי השנתית שלו, שהתקיימה באותו מלון בדיוק - הוא בחר לקיים את האירוע ולהפוך אותו למחווה לה. מעניין שדווקא הוא, מכל האנשים, לא ידע לעצור.
ובגיל 70 הקים את J Records - שם גילה את אלישיה קיז. היא אמרה עליו ב-2008: "הוא היה המנהל הראשון בחברת תקליטים שאי פעם שאל אותי מה אני רוצה עבור עצמי". אריתה פרנקלין כינתה אותו "איש התקליטים הגדול בכל הזמנים". לא הפריז לה.
מעבר לעסקים, דייוויס היה ידוע במסיבות הטרום-גראמי השנתיות שלו - אירועים שמשכו לפעמים יותר תשומת לב מהטקס עצמו, מקום מפגש של צמרת המוזיקה והפוליטיקה האמריקנית. ב-2013 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, ובה חשף לראשונה כי הוא ביסקסואל. הוא נישא והתגרש פעמיים והותיר ארבעה ילדים. בשנת 2017 אמר בראיון: "אני שקוע במוזיקה. אני חושב שמוזיקה היא השפה האוניברסלית". זה לא נשמע כמו משהו שאדם אומר - זה נשמע כמו מישהו שבאמת חי את זה עד הרגע האחרון.
דייוויס אושפז מוקדם יותר השנה בעקבות בעיות בדרכי הנשימה ושוחרר לאחר מספר ימים. הוא הניח אחריו מורשת של שמות שממשיכים למלא אצטדיונים ואוזניות ברחבי העולם - וזו, כנראה, הצורה היחידה שבה אנשים כמוהו ממשיכים לחיות.
קלייב דייוויס נולד ב-1932 בברוקלין ומת ב-2026 במנהטן, בגיל 94 - אחרי שבעה עשורים שבהם הוא כמעט בידי עצמו עיצב את פני המוזיקה הפופולרית המערבית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה