דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום ראשון חושף תמונה מדאיגה: ישראל אינה מוכנה לגל ההזדקנות שכבר בדרכה. הדו"ח מצביע על כשלים חמורים במערכת הבריאות בכל הנוגע לטיפול בקשישים, ומזהיר כי אם המצב לא ישתנה, כולנו נשלם בבוא היום את מחיר ההזנחה הממושכת.
הבעיה המרכזית שעולה מהדו"ח היא היעדר אסטרטגיה ארוכת טווח. משרד הבריאות, כך עולה מהממצאים, אינו מתכנן קדימה ואינו מתמודד ברצינות עם הצפי הידוע לשינוי הדמוגרפי. זוהי לא הפתעה, אלא תהליך מתמשך ומתועד, שנמשך שנים ואף על פי כן לא הוביל לשינוי מדיניות של ממש.
היעדר המוכנות להזדקנות האוכלוסייה מתואר בדו"ח כ"אחת הבעיות החמורות ביותר, והמושתקות ביותר, במערכת הבריאות". ניסוח זה אינו מקרי. מדובר בבעיה שאף גורם פוליטי אינו ממהר לשים אותה בראש סדר היום, מפני שהפתרונות יקרים, ארוכי טווח, ואינם מבטיחים קריאות ניצחון בטווח הקרוב.
כדי להבין את החומרה, חשוב להכיר את ההקשר הדמוגרפי. ישראל נמצאת בין המדינות שצפויות לחוות גידול חד במיוחד בשיעור האוכלוסייה המבוגרת בעשורים הקרובים. קשישים רבים יותר פירושו ביקוש גדול הרבה יותר לשירותי בריאות, לאשפוז, לסיעוד ולרפואה כרונית. אם מערכת הבריאות לא בנויה לכך כבר עכשיו, הפער הזה עלול להיות בלתי ניתן לגישור בהמשך.
הדו"ח אינו נותן ציון עובר למשרד הבריאות. הממצאים מציירים מערכת שמתנהלת ברובה בתגובה לאירועים קצרי טווח, ואינה מתכננת תשתית שתוכל לאחזק אוכלוסייה מזדקנת. מדובר בכשל מבני, לא בטעות בודדת של פקיד זה או אחר.
מה בפועל חסר? הדו"ח מצביע על היעדר תכנון כולל ומתואם. בישראל, כמו במדינות אחרות, נדרשת אסטרטגיה שמשלבת מספר תחומים: הכשרת כוח אדם סיעודי ורפואי, הרחבת מסגרות הטיפול הקהילתי, הגדלת מספר המיטות לטיפול ממושך, ופיתוח מודלים של טיפול בבית. ישראל, לפי הדו"ח, נמצאת מאחור בכל אחד מהתחומים הללו.
הבעיה אינה נעלמת על עצמה. ככל שמחכים, העלות עולה ואוכלוסיית הקשישים גדלה. כל שנה של חוסר מעש היא שנה שבה הפתרון הנדרש הופך יקר ומורכב יותר. הדו"ח של מבקר המדינה מניח את הממצאים על השולחן, אך שאלת ההמשך היא מי ייקח בעלות על הנושא.
פרסום הדו"ח הציב לרגע את הנושא בחזית השיח הציבורי. אך הניסיון מלמד שדוחות מבקר, גם כשהם חדים ומחייבים, לעיתים קרובות מוצאים את עצמם שקועים על המדף תוך שבועות ספורים. השאלה הרלוונטית היא האם הפעם ייראה שינוי של ממש בסדר העדיפויות של משרד הבריאות, או שהדו"ח הזה יצטרף לארכיון ארוך של אזהרות שלא הובילו לפעולה.
לפי הערכות, אם לא תיושם תוכנית עבודה מסודרת בטווח הקרוב, הקשישים יהיו הראשונים שירגישו את הכשלים, אבל בסופו של דבר, כפי שמסכם הדו"ח, כולנו נהיה קשישים יום אחד, וכולנו נהיה תלויים במערכת שנבנית, או לא נבנית, היום.
הדו"ח של מבקר המדינה הניח תמונה ברורה על השולחן, וכעת הכדור עובר למשרד הבריאות ולמקבלי ההחלטות שיצטרכו להכריע אם ישראל תפעל מוקדם, או תמתין עד שהמשבר יכתיב בעצמו את הפתרון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה