היועמ"שית והמפכ"ל סיכמו: עריקים לא ייעצרו ביום הבחירות

החלטה יוצאת דופן התקבלה לקראת הבחירות לכנסת: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ומפכ"ל המשטרה דני לוי סיכמו ביניהם כי ביום הבחירות לא ייערכו כלל מבצעי אכיפה נגד עריקים. ההסדר נועד לאפשר לכל אזרח להגיע לקלפי ולהצביע ללא חשש.

צילום: צילום: Mark Neyman / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

הרקע להחלטה הוא פניות שהתקבלו בוועדת הבחירות מתלמידי ישיבות שחששו כי לא יוכלו להגיע לקלפיות מפחד שיעצרו על ידי השוטרים שיוצבו שם, לאחר שיתגלה כי הם עריקים. בעקבות הפניות הללו, פנו סולברג ומ"מ מנכ"ל הוועדה דין ליבנה ישירות לבהרב-מיארה ולמפכ"ל לוי.

"סוכם, על דעתם של יו"ר ועדת הבחירות, היועצת המשפטית לממשלה והמפכ"ל, ונוכח חשיבותה של הזכות לבחור, כי ביום הבחירות לכנסת לא יערכו מבצעי אכיפה בעניין גיוס עריקים כלל, וכל בוחר יוכל להגיע לקלפי ללא מורא", נמסר בהודעת דובר הוועדה שפורסמה ביום שלישי.

מה שמעניין בסיפור הזה הוא לא רק מה הוסכם, אלא מה הוא מגלה: שלמדינה יש רשימות עריקים, שוטרים מוצבים בקלפיות, ואזרחים שחוששים להצביע. לא כדאי לקרוא את זה רק כ"בשורה לחרדים" - כדאי לקרוא את זה כהודאה שמנגנון האכיפה קיים ופעיל, ושרק הסכם מפורש בין שלוש רשויות מנע את הפעלתו ביום הבחירות.

חשוב להבין את היקף ההסכמה: מדובר בהגבלה על מבצעי מעצר יזומים בלבד - כלומר, המשטרה לא תצא לאתר עריקים ביום ההצבעה, אך אין בכך ביטול של החוק עצמו. אם עריק ייתקל בשוטר מסיבה אחרת, ההוראה אינה מחייבת שחרורו אוטומטי. מבחינה מעשית, ההחלטה מוכוונת בעיקר לציבור החרדי - מאז תחילת ההתגייסות הכפויה, מאות צעירים חרדים נמצאים במעמד של עריקים, וחלקם נמנעים מלהסתובב ברחוב הפתוח מחשש לפגוש ניידת משטרה.

מבחינה פוליטית, ההשלכות ברורות: הצבעת הציבור החרדי נחשבת לאחד הגורמים הקריטיים בבחירות הקרובות, ונוכחות גבוהה של מצביעים חרדים יכולה להכריע בכמה מקומות. הוצאת גורם ההרתעה של מעצר ביום הבחירות עשויה להגדיל את שיעורי ההצבעה בקהילות שבהן נמצאים צעירים שהוגדרו כעריקים. מנגד, הטיעון המשפטי של הגורמים המעורבים ברור: זכות ההצבעה עומדת בפני עצמה, נפרדת מכל הליך פלילי אחר, ואין בביצוע פעולת אזרחית דמוקרטית כדי לפגוע בהליכים שיכולים להתנהל בימים אחרים.

המפכ"ל לוי הדגיש כי המשטרה תפעל ביום ההצבעה בכוחות מתוגברים, אך אך ורק לצורך הבטחת קיום הבחירות כהלכתן ושמירה על הסדר הציבורי ואבטחת הקלפיות ברחבי הארץ. לא לאכיפת חוק הגיוס. סולברג בירך על ההחלטה.

הבחירות לכנסת צפויות להתקיים בתחילת חודש חשון, אם כי מועדן המדויק טרם נקבע מאחר והכנסת טרם פוזרה רשמית. ועדת הבחירות פועלת כבר עכשיו בתנאי לחץ, ולא רק בסוגיית העריקים. מ"מ מנכ"ל הוועדה דין לבנה, שמונה בעצמו בהליך מזורז וללא מכרז לאחר שהמנכ"לית הוותיקה אורלי עדס פרשה במפתיע, תקף בישיבת המליאה האחרונה את הכנסת על כך שאינה מעמידה לרשות הוועדה תקציב מספיק לגיוס עובדים.

לבנה חשף כי מתוך תקציב מקורי של 81.3 מיליון שקלים המיועד להוצאות הבחירות לכנסת, הביצוע בפועל עומד על 53 מיליון שקלים בלבד, כולל תשלומים בגין התחייבויות משנים קודמות. "לדאבוני, אנו עדים כיום לירידה משמעותית בהיענות ובהתגייסות של הדור הצעיר למשימה הלאומית הזו", אמר, והוסיף כי "לו היה עומד לרשותנו תקציב גמיש ואחר, המותאם למציאות בשוק התעסוקה הנוכחי, היינו יכולים לייצר תמריצים משמעותיים יותר".

ועדת הבחירות מתמודדת בתקופה זו עם שורה של שאלות לא פתורות. בישיבת המליאה הקודמת דרש חבר הכנסת עמית הלוי מטעם הליכוד להציב מצלמות נייחות בכל אחת מהקלפיות ברחבי הארץ, בנוסף למצלמות המופעלות על ידי מפקחי טוהר הבחירות. לבנה הביע התנגדות חריפה להצעה. הרקע לדרישה הוא אזהרה שהשמיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כבר בדצמבר האחרון, שבה הזהיר מפני "סכנה ממשית לטוהר הבחירות בישראל בשנת 2026" וציין ממצאים המצביעים על "ליקויים משמעותיים" בהיערכות הממשלה והוועדה להתמודדות עם השפעות זרות.

סוגיה נוספת שהוועדה בוחנת היא גיבוש נהלים בנוגע לצילום הצבעות והכנסת טלפונים לקלפי, זאת בעקבות הפרת החשאיות שאירעה בבחירות למבקר המדינה, כשראש הממשלה נתניהו ויו"ר הכנסת אוחנה נתנו הכשר לצעד. בוועדה חוששים שהתקדים הזה עלול לזלוג גם לבחירות הכלליות. ההחלטה בסוגיה צפויה להתקבל רק לאחר שהמשפט העליון יכריע בעתירות שהוגשו נגד מינוי פרקליטו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה.