נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 23°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 32°
מדורים
שימושי PLUS

בית המשפט שחרר שב"ח שנתפס נוהג ללא רישיון למעצר בית בישראל

למרות עבירות התנועה החמורות, הפלסטיני לא יישאר מאחורי סורג ובריח. עורך הדין שחשף את המקרה תוקף: "זה כמו לשלוח הומלס למעצר בית"

יעל מנור
יעל מנור
ח' תמוז התשפ"ו
בית המשפט שחרר שב"ח שנתפס נוהג ללא רישיון למעצר בית בישראל
בית המשפט שחרר שוהה בלתי חוקי שנהג ללא רישיון למעצר בית בישראל

פלסטיני שחדר לישראל ללא היתר שהייה, נהג ללא רישיון וביצע עבירות תנועה חמורות שוחרר על ידי בית המשפט למעצר בית בתוך שטח ישראל. המקרה עורר ביקורת חריפה לאחר שפרטיו פורסמו לראשונה בתוכנית "אולפן הפתוח".

עורך הדין שי גלילי, שחשף את המקרה, הגדיר את ההחלטה כבעייתית מיסודה: "זה כמו לשלוח הומלס למעצר בית". לדבריו, מדובר בהחלטה שמעלה סימני שאלה נוכח המאבק המתמשך בתופעת השוהים הבלתי חוקיים.

גלילי הסביר את הסתירה המובנית בגזר הדין: "הוא לא רק שוהה בישראל, הוא גם החליט לנסוע בלי רישיון ולבצע עבירות תנועה, כי הרי פה הכל מותר לשוהים הבלתי חוקיים. במקום להכניס אותו למעצר, שחררו אותו למעצר בית בתוך ישראל. זה בעצם להשלים עבורו את העבירה של השהייה הבלתי חוקית".

למרות חומרת המעשים המיוחסים לאותו אדם, בית המשפט בחר שלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים, אלא הסתפק בצו מעצר בית בלבד. גלילי ציין כי ההחלטה מנוגדת לרוח המאבק שהמדינה מנהלת כנגד תופעת השהייה הבלתי חוקית.

מגיש התוכנית בועז גולן מתח גם הוא ביקורת על ההחלטה וייחס את הכשל למערכת המשפטית: "כשרוצים להנדס מהנדסים. המשטרה דווקא רואה בנושא השוהים הבלתי חוקיים חשיבות עליונה ומטפלת בזה במדרגה ראשונה, אבל בתי המשפט הם אלו שמקלים ראש. המשפטנים הם הבעיה".

הדיון שהתפתח באולפן נגע גם לשאלת האכיפה הבררנית. אחד מחברי הפאנל הקביל את המקרה למצב הפוך: "תנסו לדמיין שזה היה נער גבעות. אם היו תופסים מתנחל או נער גבעות שנוסע בלי רישיון ביהודה ושומרון, הוא היה עד עכשיו במעצר, עם אזיקים, ואולי אפילו במעצר מנהלי". הטענה לאכיפה שאינה אחידה עוררה דיון נוסף בין חברי הפאנל.

המקרה מעלה שאלות לגבי האופן שבו מתמודדות הרשויות עם שוהים בלתי חוקיים שמבצעים עבירות פליליות נוספות בתוך שטח ישראל. על פי הדיווחים, ההחלטה השיפוטית לא כללה הוראה לגירוש או החזרה לשטחים, אלא הסתפקה בצעד שמשמעותו המעשית היא הכרה בנוכחות האדם בישראל כבסיס לריצוי הענישה.

נכון לשעה זו לא נמסרה תגובה רשמית מטעם בית המשפט להחלטה, וטרם ידוע אם הוגשה ערעור מצד התביעה על גובה הענישה ועל אופן ביצוע המעצר.

המקרה צפוי להמשיך ולעורר דיון ציבורי סביב מדיניות האכיפה כלפי שוהים בלתי חוקיים ואופן הטיפול השיפוטי בעבירות שמבצעים.
שוהים בלתי חוקיים מעצר בית עבירות תנועה מערכת המשפט אכיפה בררנית

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה