מסמך מודיעיני: קטאר מספקת לאיראן חומרים לייצור כטב"מים ורקטות

מסמך מודיעיני סודי שנכתב בעת האחרונה על ידי ארגון מודיעין זר חושף תמונה מטרידה: קטאר הפכה לערוץ המרכזי שדרכו מתחזקת איראן כלכלית, מסחרית וצבאית, תוך עקיפה שיטתית של הסנקציות הבין-לאומיות המוטלות על הרפובליקה האיסלאמית. המסמך פורסם לראשונה הערב.

על פי המסמך, הפעילות הזאת לא החלה אתמול. מאז שארצות הברית פרשה מהסכם הגרעין ב-2018, פעלה קטאר בשקט להרחבת נתיבי הסחר הימיים עם איראן, והסחר בין שתי המדינות זינק בעשרות אחוזים. מתקפת 7 באוקטובר לא בלמה את התהליך, להפך: שיתוף הפעולה גבר.

הממצאים הכלכליים לבדם חמורים. המסמך מגלה כי קטאר היא שחקן מפתח בהפשרת הכספים האיראניים המוקפאים, ובמרכז הסיפור: שישה מיליארד דולר שמוחזקים בקטאר ואמורים לעבור לידי איראן במסגרת המשא ומתן עם ארצות הברית. הבנות בין נגידי הבנקים של שתי המדינות על שחרור הכספים הושגו כבר באוקטובר 2024, אך ארצות הברית מנעה באותו שלב את ביצוע העסקה. לפי הערכת המסמך, הכספים הללו מיועדים למימון טרור, לא לשגשוג כלכלי.

בתחום האנרגיה התמונה לא פחות בעייתית. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות הרקיע שחקים, בין היתר דרך הסכם לייצוא חשמל מאיראן לקטאר. מדובר בקשר כלכלי הדוק שמספק לטהרן הכנסות, לגיטימציה ותשתית עסקית לפעילות בינלאומית.

אבל הפרק הצבאי הוא שיהפוך את המסמך הזה לפצצה. נתונים רשמיים של המועצה הלאומית לתכנון בקטאר, כמו שמצוטטים במסמך, מראים אספקה קבועה של חומרים דו-שימושיים מאזור קטאר לאיראן. ביניהם: שמנים ממינרליים ביטומניים שיכולים לשמש לדלק רקטי, לחומרי נפץ ולכלי שיט; מימן בכמויות חריגות שיכול לשמש דלק לרקטות ולכטב"מים; מוטות ופרופילי אלומיניום המשמשים לבניית שלדות של כלי טיס בלתי מאוישים; ומנועי בוכנה פנימיים, רכיבים בעלי פוטנציאל לשימוש ישיר בייצור כטב"מים. המסמך מבהיר: חומרים אלה לא משמשים את איראן לצרכים אזרחיים בלבד.

מי שמבין את הלוגיסטיקה של המלחמה יבין גם את המשמעות. כטב"מים איראניים כבר נפלו על ישראל, על ספינות בים האדום ועל שדות קרב באוקראינה. אם קטאר מספקת את חומרי הגלם לייצור שלהם, היא שותפה פעילה לתוקפנות האיראנית, גם אם מבחינה פורמלית היא מדינה שתשמש כמתווכת בין ישראל לחמאס.

מסקנת המסמך המודיעיני חדה: קטאר פוגעת ישירות באינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית, ישראל ומדינות ערב. המחברים קוראים לנקיטת צעדים קונקרטיים נגד הפעילות הזאת. אין פירוט באילו צעדים מדובר, אך ברור שהמסמך מיועד לייצר לחץ פוליטי ודיפלומטי.

הפרדוקס שעולה מהמסמך כואב במיוחד: קטאר היא גם הצד שמנהל את המשא ומתן על שחרור החטופים הישראלים, גם מארחת בסיס צבאי אמריקני ענק, וגם, על פי הטענות, מסייעת לאיראן להתחמש. שלושת הדברים האלה מתקיימים בו זמנית, ואף אחד בוושינגטון ובירושלים לא נאלץ עד כה לבחור.

עד כה לא הגיבה קטאר לדיווח. ממשלת ארצות הברית טרם הביעה עמדה רשמית בנוגע למסמך. בישראל צפויים הדברים לעלות לדיון בדרגים הרלוונטיים, בפרט בשים לב לתזמון: שחרור חטופים נוסף תלוי על פי הדיווחים בתיווך קטארי.