ח"כ רם בן ברק הודיע הערב כי בכוונתו לפנות ליו"ר ועדת החוץ והביטחון בדרישה לכינוס דחוף של מליאת הוועדה, בעקבות חשיפה מטרידה שעלתה ב"מהדורה המרכזית" בנוגע להחלטות של ראש השב"כ כלפי חברי הקהילה הגאה בתוך הארגון.
"זה חמור מאוד", אמר בן ברק בחדות. "נגיד לראש השב"כ: אדוני, עם כל הכבוד, אנחנו אחראים לתקציב שלך". המסר ברור: הכנסת לא מתכוונת לעמוד מנגד.
את הדברים מסר בן ברק בשיחה חיה ברדיו, שם בחר להכריז בפומבי על הצעד שבכוונתו לנקוט. הבחירה לעשות זאת דרך גל האוויר, ולא בהודעה פנימית, אינה מקרית. זוהי הצהרה פוליטית לפני שהיא הליך פרלמנטרי.
מדובר בחשיפה שנוגעת ישירות לאופן שבו מנהל ראש השב"כ את הארגון פנימה, ולפי הדיווחים, מדובר בהחלטות שהופנו ספציפית כלפי עובדים מהקהילה הגאה בשירות. פרטי החשיפה עצמה לא פורטו במלואם, אך הם חמורים דיים כדי שח"כ בכיר מוועדת החוץ והביטחון ירים את הכפפה באופן גלוי.
בן ברק, לשעבר סגן ראש המוסד, יודע היטב כיצד פועלות מערכות הביטחון מבפנים. כשאיש מהרקע הזה אומר "חמור מאוד", קשה לבטל את הדברים כרטוריקה פוליטית. הוא מכיר את הגבולות, ובחר בכל זאת לדבר.
שאלת המפתח היא מה בדיוק החליט ראש השב"כ, ועל סמך איזו סמכות. ועדת החוץ והביטחון היא הגוף הפרלמנטרי שאמור לפקח על שירותי הביטחון, ובכלל זה לאשר את תקציבם. כאשר בן ברק מזכיר את "התקציב", הוא לא עושה זאת כאיום ריק, אלא כתזכורת שהפיקוח הדמוקרטי הוא כלי אמיתי.
המקרה מעלה שאלות רחבות יותר על גבולות הסמכות של ראשי גופי הביטחון בישראל. עד כמה ראש שב"כ יכול לקבל החלטות פנימיות שמשפיעות על עובדים בשל זהותם, מבלי שהדבר יועלה לפיקוח פרלמנטרי? ומי בדיוק אמור לבדוק זאת?
כרגע לא ידוע אם יו"ר ועדת החוץ והביטחון יאות לכנס את הדיון שבן ברק מבקש, ומתי. גם ראש השב"כ לא הגיב עד כה לחשיפה ולדרישות שעלו בעקבותיה.
בן ברק הכדור נמצא אצל יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שיצטרך להחליט אם לפתוח בהליך פרלמנטרי שעלול להסתיים בעימות חסר תקדים בין הכנסת לבין ראש שירות הביטחון הפנימי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה