נפתח המשפט נגד מנכ"ל ויקטורי בפרשת תיאום המחירים

בית המשפט המחוזי בלוד הפך היום לזירה של אחת מפרשות התחרות הגדולות שנחשפו בשוק הקמעונאות בישראל בשנים האחרונות. הדיון הראשון בפרשת תיאום המחירים בענף המזון נפתח בבוקר, כשנגד בכירים בשוק מוגשים אישומים חמורים בגין עבירות על חוק התחרות הכלכלית וחוק המזון. בין הנאשמים המרכזיים: אייל רביד, בעל השליטה ומנכ"ל רשת ויקטורי, ואיתן יוחננוף, מנכ"ל ובעל השליטה ברשת יוחננוף.

בנאום הפתיחה עמד עופר מעוז, ראש המחלקה הפלילית ברשות התחרות, על חומרת האישומים. "ענף המזון במרכז האכיפה שלנו, והוא משפיע על כל אחד מאיתנו כי המשמעות היא יוקר המחיה", אמר מעוז. "היה פה ניסיון להגיע להסכמות על עליית מחירים. ראיות נותנות הצצה מאחורי הקלעים כיצד השוק עובד." לדבריו, כולם חששו להיות הראשונים לעלות מחירים בעקבות מחאת הקוטג', ולב האישום הוא הניסיון לשנות מצב זה. "בהתבטאויות של רביד, הוא רצה להוציא את האצבע מהסכר כדי לגרום לצונאמי של העלאות מחירים, כדבריו."

על פי כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט, החל מספטמבר 2021 התבטא רביד באופן פומבי על גל התייקרויות צפוי של 8% עד 12% במחירי המזון. המדינה טוענת כי לא מדובר היה בתחזיות שוק בלבד, אלא במסרים מכוונים שנועדו להגיע לספקים ולרשתות מתחרות. לפי כתב האישום, המסרים נועדו לשדר כי ויקטורי לא תתנגד לעליות מחירים, לא תצא במבצעי הוזלה ותאשר את המחירונים החדשים, ובכך תיצור תנאים שבהם כל השחקנים בשוק יעלו מחירים במקביל.

הדיון של היום מתמקד בפרשה אחת מתוך שלוש שנכללות בכתב האישום: הניסיון לכאורה של רביד להשפיע על ספקי רשתות מתחרות לעלות מחירים לפני שיעלה אותם בעצמו. לקדם עדות מתוכנן להופיע אלי שני, סמנכ"ל הסחר והמכירות בחברת התמרוקים ד"ר פישר, ואורי לוי, מנכ"ל חברת השימורים בית השיטה. על פי החשד, בטלפון הנייד של רביד שנתפס בחקירת רשות התחרות נמצאו שיחות מוקלטות והודעות וואטסאפ שבהן לחץ על ספקים אלה לעלות מחירים.

כתב האישום מפרט שלוש פרשות מרכזיות. בפרשת ד"ר פישר, נטען כי הופעל לחץ על הספק לאשר העלאות מחירים רק בתנאי שגם הרשתות המתחרות יידרשו לעשות כן. בפרשת שסטוביץ, נטען כי מנהלי רשתות דרשו מהספק להתערב במחירי המכירה של רשת רמי לוי ואף איימו להסיר מוצרים מהמדפים אם המחירים לא יועלו. בפרשת בית השיטה, נטען כי אספקת מוצרים הופסקה והופעל לחץ על הספק כדי לגרום לרשתות מתחרות להפסיק למכור מוצרים במחירי מבצע.

מעבר לפרשות הספקים, כתב האישום מתאר גם הסדרים כובלים ישירים בין הרשתות עצמן. בין ויקטורי ויוחננוף מיוחס תיאום שהוביל לכאורה לצמצום מבצעים ולהימנעות מפעולות שנועדו לשנות נתחי שוק. בנוסף, סביב הטלת המס על הכלים החד-פעמיים בשנת 2021, נטען כי התקיים תיאום בין גורמים בענף במטרה להבטיח שהמס יגולגל במלואו לצרכנים, מבלי שהרשתות יספגו חלק מהעלות על חשבונן.

איתן יוחננוף מואשם, בין השאר, בהפרת חובת הפיקוח כמנהל פעיל. לפי כתב האישום, הוא לא נקט באמצעים הנדרשים כדי למנוע את ביצוע העבירות המיוחסות לחברה ולעובדיה. אם יורשעו הנאשמים, חלקם עלולים לעמוד בפני עונשי מאסר של עד חמש שנים.

ההליך נפתח שנה וחצי לאחר שהוגש כתב האישום. רשות התחרות, שבחרה לנהל תיק זה בדרך הפלילית ולא האזרחית, מסמנת בכך כוונה להראות שתיאום מחירים בשוק המזון הוא עבירה שמגיעה לה עונש ממשי. מאז מחאת הקוטג' ב-2011 הפך יוקר המחיה לנושא רגיש מאוד בדעת הקהל הישראלית, ובהקשר זה תהיה לתוצאות המשפט משמעות שחורגת מעבר לנאשמים הפרטיים.

כלל הנאשמים זכאים לחזקת החפות כל עוד לא הורשעו בדין. ההליך צפוי להימשך זמן רב, כאשר שלב העדויות לבדו כולל עדים מרכזיים מצד הסנגוריה והתביעה כאחד. מהות הכרעת הדין, לכשתגיע, תשפיע ישירות על אופן האכיפה של דיני התחרות בשוק הקמעונאות בישראל לשנים הבאות.