דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף שיטת עבודה שהפכה את ימי סוף שנת הכספים לעיתוי המועדף להעברת מיליארדי שקלים בין סעיפי התקציב, ללא פיקוח פרלמנטרי נאות ובניגוד לחוק. הדוח מתמקד בשנת 2024 ומתאר מצב שבו ועדת הכספים של הכנסת נדרשה לאשר סכומי עתק בתוך שעות, ולא תמיד הצליחה לעשות זאת בזמן.
הנתון המרכזי בדוח: בשלושת הימים האחרונים של דצמבר 2024 אושרו 282 בקשות לשינוי תקציבי, שהן 84% מכלל הבקשות שאושרו באותו חודש. הסכום הכולל ברוטו של בקשות אלה עמד על כ-26.6 מיליארד שקל, כ-88% מסך הסכום שאושר בדצמבר. בסך הכל אושרו אותו חודש 335 בקשות בסכום ברוטו של כ-30.4 מיליארד שקל ובסכום נטו של כ-2.7 מיליארד שקל.
המבקר מצא כי כ-80% מהבקשות שהוגשו בדצמבר כלל לא הגיעו לוועדת הכספים אלא בעשרת הימים האחרונים של השנה. הריכוז החריג יצר עומס שלא אפשר לחברי הכנסת לבחון לעומק את הבקשות. בסוף 2024 נותרו על שולחן הוועדה 31 פניות שלא נדונו ולא אושרו, בסכום ברוטו של כ-4.6 מיליארד שקל.
אחד הממצאים החמורים ביותר הוא שמשרדי ממשלה הוציאו כספים עוד לפני שוועדת הכספים אישרה את העברתם. כך למשל, תקציבי הפיתוח לרשויות המקומיות חרגו ב-41%, שהם 177 מיליון שקל; תקציב שעות בבתי הספר במשרד החינוך חרג ב-14%, שהם 2.7 מיליארד שקל; תקציב עידוד תעסוקת מבוגרים חרג ב-33 מיליון שקל; ומענקי הסיוע בשכר דירה לקשישים חרגו ב-11%, שהם 237 מיליון שקל. המבקר קובע כי מדובר בחריגה מהוראות החוק ובפגיעה בעקרון הפיקוח הפרלמנטרי.
הדוגמאות הקונקרטיות שמביא המבקר מחריפות את התמונה. תקציב של כ-4 מיליארד שקל למשרד החינוך אושר ב-31 בדצמבר, היום האחרון של שנת הכספים. תקציב למשרד הבריאות הועבר בשעה 23:30 באותו לילה, דקות ספורות לפני סגירת השנה. במשרד הבריאות תיארו את המצב: "העברת סכומים בהיקף כזה דקות ספורות לפני סגירת שנת הכספים מותירה את המשרד ללא אפשרות מעשית לביצוע ריאלי, מבוקר ואחראי של התקציב."
בצד ההוצאות המוקדמות שלא קיבלו אישור בזמן, מצא המבקר גם תת-ביצוע חמור כתוצאה מהעברות מאוחרות. תקציב לקידום התעשייה גדל במהלך 2024 מ-69 מיליון שקל ל-243 מיליון שקל, אך רק 46% ממנו נוצלו בפועל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא קיבלה תקציב בסך 20.3 מיליון שקל שנועד לשדרוג מערכות מידע ורכש טכנולוגיות, ונוצר אצלה גירעון בשכר של כמיליון שקל. במשרד התחבורה שולמו דמי חבר לארגון המטאורולוגי הבינלאומי באיחור ובתוספת הצמדה.
הדוח מתאר גם פרקטיקה שבה ועדת הכספים הועמדה בפני "אישור בדיעבד": בקשות תקציביות שנועדו להתאים את התקציב להוצאות שכבר בוצעו. המבקר קובע כי מצב זה "פוגע בראש ובראשונה בחובת הפעולה על פי חוק, בעקרון הפרדת הרשויות, במעמדה של הכנסת, ובסמכותה לאשר ולפקח על סדרי העדיפויות בתקציב המדינה." מקרה חמור אחד הוא רשות העתיקות, שסיימה את השנה בביצוע תקציבי של 120% ביחס לתקציב שאושר, פנייה לתיקון החריגה לא אושרה בוועדה.
באוצר הסבירו את ההתנהלות בהוצאות החריגות שנוצרו בגלל מלחמת חרבות ברזל ובצורך לתת מענה מהיר לצרכים ביטחוניים ואזרחיים שלא ניתן היה לצפות מראש. אגף התקציבים הוסיף כי במקרים מסוימים שר האוצר בצלאל סמוטריץ עצמו הנחה לעכב הגשת פניות שכבר היו מוכנות לדיון בוועדה. אגף החשב הכללי הסיט את האחריות חזרה לאגף התקציבים, וציין כי חשבי המשרדים נאלצו לאזן בין חובות חוקיות מתנגשות שנוצרו "בשל התנהלות תקציבית מאוחרת או חסרה בעיקרה בשל התנהלות אגף התקציבים."
המבקר ממליץ למשרד האוצר לשפר את תכנון התקציב, לצמצם את ריכוז הבקשות בסוף השנה ולהבטיח שוועדת הכספים תקבל זמן סביר לבחינתן. הוא מזכיר עיקרון בסיסי: "הרשות המחוקקת היא המאשרת את התקציב, והרשות המבצעת אינה יכולה להוציא כספים אם הם לא מתוקצבים ומאושרים על ידי הרשות המחוקקת בהתאם לחוק." לגבי עודפי תקציב משנה קודמת - 69% מהבקשות להעברתם אושרו רק בחודש האחרון של 2024, בניגוד להחלטת ממשלה מ-2013 שקבעה שיש לעשות זאת עד אמצע מרס.
הדוח ממקם את 2024 כשנה חריגה גם ביחס לשנים קודמות: סכום השינויים התקציביים נטו שאושר בדצמבר 2024 היה גדול מהסכום שאושר בשלוש השנים שקדמו לה יחד. כעת ייצטרכו משרד האוצר וועדת הכספים להחליט האם להסדיר מגבלות פורמליות על עיתוי הגשת בקשות תקציביות, שאם לא כן עלול הפיקוח הפרלמנטרי על כספי הציבור להפוך, כדברי המבקר עצמו, להליך פורמלי בלבד.
מבקר המדינה מפנה את הביקורת ישירות אל שר האוצר ואגף התקציבים ומחייב תיקון שיטתי של הגשת הבקשות - הרבה לפני ימי סוף השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה