צה"ל תקף והשמיד במהלך הלילה בין שלישי לרביעי ארבע עמדות שיגור רקטות שהוקמו ברצועת עזה. המבצע בוצע במספר מרחבים ברצועה, ומדובר בתקיפות מכוונות שמטרתן להסיר איום מיידי מכוחות הצבא ומאזרחים ישראלים.
על פי הדיווחים, כל ארבע העמדות הוקמו על ידי ארגוני הטרור ברצועה לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקף. הצבא קבע כי העמדות היו מוכנות לשיגור ולכן הפכו לאיום מבצעי שאינו ניתן להתעלמות.
המהלך חושף את המתח הפנימי בהפסקת האש: מצד אחד, ישראל מחויבת להסכם ולא תוקפת ביוזמתה מטרות רחבות ברצועה. מצד שני, הצבא פועל לפגיעה בתשתיות שיגור שנבנות מחדש תחת כיסוי ההסכם, ומגדיר זאת כהגנה עצמית לגיטימית ולא כהפרה של תנאי הפסקת האש.
הבחירה של הארגונים לבנות עמדות שיגור דווקא בתקופת הפסקת האש אינה מקרית. ההפסקה מגבילה את חופש הפעולה של צה"ל ומאפשרת להם לבנות תשתיות מחדש, לחזק עמדות ולצבור יכולות - מהלך שהמערכת הביטחונית הישראלית עוקבת אחריו ומנסה לבלום באמצעות תקיפות ממוקדות.
ארבע העמדות שנפגעו הלילה מייצגות חוליה אחת בשרשרת ארוכה יותר. מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, ישנם דיווחים על ניסיונות של ארגוני הטרור לנצל את ההקפאה על מנת לשקם יכולות שיגור ותמרון שנפגעו קשות במהלך המלחמה.
צה"ל לא פרסם פרטים על המרחבים המדויקים שבהם בוצעו התקיפות, ולא מסר מידע על נפגעים בקרב מפעילי העמדות. הצבא נוהג בשבועות האחרונים לפרסם הודעות ממוקדות על השמדת תשתיות שיגור מבלי להרחיב על פרטי הביצוע.
בשלב זה לא דווח על אירועי ירי לעבר שטח ישראל שהביאו לפעולת הגמול, כלומר צה"ל פעל ביוזמה - תקיפת מנע, לא תגובה לשיגור בפועל. בצבא לא ציינו האם מדובר בשינוי מדיניות מוצהר לגבי אופן ההתמודדות עם תשתיות שיגור שנבנות בזמן הפסקת אש, או בפעולה נקודתית.
השאלה שתלויה מעל ההסכם היא עד כמה ישראל תמשיך לפעול על פי הגדרת "איום מיידי" ועד כמה הצד השני יניח לכך. כל תקיפה מסוג זה מעלה את הלחץ סביב ההסכם ומזינה את הדיון הפנימי בין הגורמים שמעוניינים להמשיך בו לבין אלה שסבורים שיש להחזיר את הלחימה הרחבה לסדר היום.
הצבא צפוי להמשיך ולפעול באותו דפוס נגד עמדות שיגור שייחשבו לאיום מיידי, כל עוד ארגוני הטרור ממשיכים לנצל את תקופת הפסקת האש לצורך בנייה מחדש של יכולות תקיפה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה