למרות ההצהרות על גידול חסר תקדים בכוח האדם של משטרת ישראל, ועדת הכנסת לביקורת המדינה חשפה היום (שלישי) כי 1,470 תקנים בתחנות המשטרה ברחבי הארץ עדיין אינם מאוישים. הנתונים הוצגו בדיון מעקב על בניין הכוח של המשטרה, ועוררו שאלות קשות על מוכנותה המבצעית ויכולתה להבטיח את ביטחון האזרחים.
ראש חטיבת משאבים באגף התכנון של המשטרה, תת-ניצב אוראל אברהמי, הציג נתונים לפיהם מצבת השוטרים גדלה ב-3,464 שוטרים בשלוש וחצי השנים האחרונות, גידול של 13.3%. לדבריו, עד סוף 2026 צפויה המשטרה לקלוט כ-900 שוטרים נוספים, ובסך הכול למעלה מ-4,300 שוטרים בתוך ארבע שנים.
אלא שנציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג תמונה שונה. בשנים האחרונות נוספו 1,640 תקנים לתחנות המשטרה, אך בפועל גדלו המצבות ב-523 שוטרים בלבד. כלומר, רוב התקנים שנוספו נותרו ריקים, ומספר התקנים הלא מאוישים בתחנות הגיע לכ-1,470.
תת-ניצב אברהמי אישר את הנתונים. מתוך 11,315 תקנים בתחנות, מאוישים כיום 10,420, שיעור איוש ממוצע של 92%. הוא ציין כי קיימות תחנות עם שיעור איוש נמוך משמעותית, בעיקר במחוזות ירושלים, מרכז ותל אביב, שם תנאי השירות מורכבים יותר. לדבריו, המפכ"ל הגדיר את התחנות כיעד מרכזי לתעדוף משאבים וגיוס כוח אדם.
במסגרת המאמצים לחיזוק התחנות, הציג אברהמי מספר צעדים. בין היתר, 70% מתקציב החלפת כלי הרכב הוקצו לתחנות, למרות שהן מהוות רק 30% מצי הרכב. בנוסף, הושקעו משאבים במענקים, תנאי רווחה, תוספות שכר ותמריצים ייעודיים, בדגש על מחוז ירושלים. שכר שוטר מתחיל לאחר שנת שירות עומד כיום על 14,000 עד 15,000 שקלים ברוטו לחודש, עלייה שאברהמי תיאר כמשמעותית.
חלק ניכר מהדיון הוקדש למשמר הלאומי, הפועל כיום במסגרת משמר הגבול. הגוף מונה כ-950 תקנים, מתוכם כ-550 שוטרים כבר הועברו אליו, רובם ממג"ב. נציגי הכנסת העלו שאלות לגבי השפעת העברת התקנים על יתר יחידות המשטרה ועל יכולת הגיוס הכוללת.
נציג המשרד לביטחון לאומי הסביר כי ייעודו של המשמר הלאומי הוא מתן מענה לאירועי חירום והפרות סדר על רקע לאומני, לצד חיזוק המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה בחברה הערבית. הוא הדגיש במפורש כי הפגנות אזרחיות שגרתיות אינן חלק מייעודו של הגוף.
נציגת המשרד לביטחון לאומי הוסיפה כי עבודת המטה להסדרת המשמר הלאומי נמצאת בשלביה האחרונים. "אנחנו מאוד מקווים שבשבוע או שבועיים הקרובים כבר תובא החלטת ממשלה המשכית", אמרה. הצעת החלטת הממשלה, על פי דבריה, נמצאת בישורת האחרונה לאחר דיונים עם משרדי הממשלה השונים.
נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתח ביקורת חריפה על מחסור במידע סדור ושקוף בנושא קביעת התקנים ומנגנוני התקינה, מה שמקשה על פיקוח ובחינת אפקטיביות המדיניות. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אלון שוסטר, סיכם כי הנתונים מראים התקדמות בגידול כוח האדם, אך מעלים שאלות מהותיות לגבי חלוקת המשאבים, פערי האיוש בתחנות והשפעת הקמת גופים חדשים על המערך הקיים.
שוסטר הבהיר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום המלצות מבקר המדינה וכן אחר השלמת הסדרת המשמר הלאומי.
הדיון בוועדה מחדד את הפער בין הגידול המוצהר בכוח האדם של המשטרה לבין המציאות בתחנות, שם מאות תקנים נותרים ריקים גם לאחר שנים של מאמצי גיוס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה