נתניהו בבליץ שיחות בניסיון לקדם את חוקי החרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים בשעות האחרונות בליץ שיחות אינטנסיבי עם בכירי הקואליציה, בניסיון מבוהל לעגן שני חוקים שנויים במחלוקת לפני שיפוזר הכנסת. על השולחן: חוק יסוד: לימוד תורה, שנועד לחסום את התערבות בית המשפט העליון בסוגיית הגיוס, וחוק שיאסור את מעצר העריקים החרדים. בצד השני של הקו - יועצת משפטית שמתנגדת, בג"ץ שמחכה בפינה, ואופוזיציה שרותחת.

צילום: נוצר באמצעות AI

נתניהו שוחח בשעות האחרונות עם יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, שר הביטחון ישראל כ"ץ, יושב ראש הקואליציה אופיר כץ ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט. הכול מכוון לפתיחת דיוני הוועדות בשבוע הבא. המניע הישיר: פגישה שנערכה אתמול בין נתניהו לבין יושב ראש ש"ס אריה דרעי ויושב ראש דגל התורה משה גפני, שבה הציגו השניים דרישה חד-משמעית. לפי ההודעה המשותפת שפרסמו דרעי וגפני בתומה: "הבהרנו כי אם לא נראה פעולות מעשיות, נתמוך בפיזור הכנסת כבר בשבוע הבא."

צילום: צילום: Adi Cohen Zedek (עדי כהן צדק) / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

נתניהו לא היסס. הוא הבטיח בפגישה ללכת "עד הסוף" עם קידום שני החוקים, ובמקביל הובטח לדרעי ולגפני שיקודמו גם ביטול רפורמת הכשרות של השר לשעבר מתן כהנא. בתמורה, המפלגות החרדיות התחייבו לתמוך בחוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ובהצעת החוק להקמת ועדת חקירה שאינה ממלכתית. עם זאת, ממש בבוקר שלאחר מכן, כשמליאת הכנסת ביטלה את ישיבתה לאחר שהחרדים סירבו להצביע, הדגישו ש"ס ודגל התורה בהודעה משותפת: "בניגוד לפרסומים, אין שום 'דיל'. הדרישה שלנו עומדת בפני עצמה ולא ויתרנו על שום דרישה."

בכירים חרדיים אינם נוהגים עתה להניח את האצבע על השולחן. "נתניהו מתחייב לנו על זה כבר כמה שבועות," אמר בכיר חרדי. "נראה אם הפעם יעמוד במילתו." הספקנות מובנת: גם בתוך יהדות התורה עצמה ישנו פיצול עמוק - אגודת ישראל, המזוהה עם החסידים, מובילה מאבק רחובות בשיתוף פעולה עם הפלג הירושלמי, בעוד דגל התורה הליטאית שומרת עדיין על ריסון. ה"אליבי" שנתניהו מספק לגפני - ההבטחה לחוקים - הוא שמחזיק את דגל התורה מחוץ להפגנות, לפחות בינתיים.

אלא שהחקיקה עצמה עומדת בפני חסם משפטי ממשי. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה בשיחות סגורות כי היא מתנגדת לחבילת החוקים מטעמים מהותיים ופרוצדורליים כאחד. גורמים משפטיים בכירים הוסיפו כי חוק ביטול המעצרים "אינו עומד בקריטריונים משפטיים בסיסיים ואין לו כל היתכנות משפטית", וכי הוא לא צפוי לשרוד בחינה של בית המשפט העליון בשום ניסוח. הקואליציה רוקחת פתרון יצירתי: למחוק מחוק הגיוס המקורי את כל הסעיפים המורכבים ולהשאיר סעיף אחד בלבד - זה המורה על שחרור העריקים החרדים ועצירת מעצריהם. אך גם מהלך "הנדסה חקיקתית" זה, כפי שמכונה בפרקורים, צפוי להגיע לבית המשפט העליון ללא כל גיבוי מהדרג המשפטי של הכנסת.

ברחובות ירושלים, בינתיים, הוכיחו המחאות את עומק הכעס. ב-18 ביוני אלפי גברים חרדים יצאו לרחובות במחאה על מאסר תלמידי ישיבות שסירבו להתגייס. ב-24 ביוני יצאו שיירות רכובות מ-19 מוקדים ברחבי הארץ לכיוון כלא 10 ליד מחנה בית ליד, ושיבשו כבישים ראשיים בשעות השיא. ראש הממשלה עצמו קרא לדיון "בוגר ומכבד תוך התמקדות באחדות ישראלית", אך המתיחות בחוץ לא פחתה.

האופוזיציה לא מסתירה את זעמה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר: "נתניהו במכירת חיסול של המדינה. נותן לחרדים את הכסף שלנו ונותן למשתמטים כסף במקום למצות איתם את הדין." יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הוסיף כי "האחראים לפקקי התנועה בשעות השיא הם אותם מנהיגים שדואגים להשיג כוח, יוקרה וכסף לעצמם." גדי איזנקוט, ראש מפלגת ישר, תקף אף הוא בחריפות: "נתניהו עורך מכירת חיסול של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל - חוקי השתמטות ופירוק החברה הישראלית בתמורה לתאריך בחירות נוח יותר."

מאחורי הרעש הפוליטי מסתתרת תמונה מורכבת יותר. הפרשן הפוליטי עמית סגל מצביע בטורו השבועי על כך שבליץ החקיקה הוא בראש ובראשונה "מרוץ מבוהל של ש"ס ויהדות התורה להוכיח לבוחריהן שהן בכל זאת עושות משהו." הציבור החרדי, לפי סגל, "מאוכזב מרה מנבחריו", מטיל עליהם את האחריות לסנקציות ולמעצרים, וסבור שהם "נכשלו קשות בקדנציה היוצאת." בבחירות האחרונות קיבלו המפלגות החרדיות 17.5 מנדטים שהפכו ל-18 בזכות חוק באדר-עופר, ואילו כיום הסקרים מעניקים להן 16 בלבד. שיעור הצבעה נמוך מהרגיל, אם יתממש, עשוי להוביל לאובדן של ארבעה מנדטים ויותר.

סגל מעלה גם תרחיש נגדי: פיצול בין דגל התורה הליטאית לאגודת ישראל החסידית לקראת הבחירות, שיכול דווקא להגדיל את הכוח החרדי הכולל בזכות הצטרפות מצביעי הפלג הירושלמי שמחרימים כיום את הקלפיות. "השנאה ההדדית תמריץ את כולם לקלפיות, בשחזור של בחירות 1988," הוא כותב, מזכיר כי גם אז התמודדו שתי המפלגות בנפרד והשיגו כמעט כפול קולות.

הדיונים בוועדות הכנסת על חוק יסוד: לימוד תורה ועל חוק ביטול המעצרים צפויים להיפתח בשבוע הבא, כשמעליהם מרחפת שאלה אחת: האם נתניהו יוכל לקיים את הבטחותיו בפני חומת ההתנגדות המשפטית - או שהחרדים יגיעו לפיזור הכנסת בידיים ריקות.