יו"ר הפרלמנט האיראני מחמדבאקר קאליבאף יצא ביום חמישי במתקפה חריפה נגד ארצות הברית, לאחר שהאמריקנים טענו כי הנכסים הכספיים שהופשרו לאיראן ישמשו לרכישת תוצרת חקלאית אמריקאית. קאליבאף קרא לטענות אלו "שקר" מפורש, וניצל את ההזדמנות לתקוף את אמינותה של ארה"ב בצורה נרחבת יותר.
בפוסט שפרסם ברשת החברתית X, כתב קאליבאף: "אמריקה טוענת שהכספים שלנו שישוחררו מהקפאה ישמשו לקניית תוצרת חקלאית אמריקאית. זה שקר." הדברים נאמרו על רקע הפשרת נכסים איראנים שעמדה בלב דיונים דיפלומטיים בין שתי המדינות.
קאליבאף לא הסתפק בהכחשה הפשוטה. הוא עבר למתקפה רטורית שכללה נגיחה ישירה בהיסטוריה של היחסים בין טהראן לוושינגטון: "מעניין שהיבול היחיד שאנחנו קוצרים הוא מה שאתם זרעתם: עשרות שנים של חוסר אמון. זה יבול טבעי, בשפע, וגדל כאן בבית."
אלא שהוא לא עצר שם. בהמשך הפוסט, הוסיף קאליבאף דרך אגב: "כנראה שארצות הברית מייצאת רק פולי סויה מהונדסים גנטית, הבטחות שהופרו ודיבורים ריקים." המשפט הזה - שמשווה את ההבטחות האמריקאיות לחקלאות תעשייתית ומניפולטיבית - מעיד על רמת העוינות שממנה יו"ר הפרלמנט לא מתבייש להציג בפומבי.
מדובר בהכחשה נוספת בסדרה של גרסאות סותרות בין טהראן לוושינגטון בנוגע לתנאים שבהם הופשרו הנכסים האיראנים. בעוד שהאמריקנים הציגו את ההסדר כדרך לאפשר לאיראן לרכוש מוצרי מזון וחקלאות, האיראנים דוחים עקבית את המסגור הזה ומתייחסים אליו כניסיון לשלוט בשימוש בכספים שהם רואים אותם כשלהם מלכתחילה.
ההצהרה של קאליבאף חושפת גם את המחלוקת הפנימית בתוך המשא ומתן, שבו כל צד מנסה לשרטט את הנרטיב שלו בפני הציבור שלו. בשעה שהממשל האמריקאי מנסה להצדיר הפשרות ככלי מבוקר שלא יזין את התוכנית הגרעינית, האיראנים מציגים כל ניסיון שכזה כחוסר אמון מובנה.
קאליבאף הוא דמות בכירה ובעלת השפעה בפוליטיקה האיראנית, ושמשמש גם בעבר כראש עיריית טהראן ומפקד כוחות שמירת המהפכה. העובדה שהוא בוחר לנהל את התקפות אלו ברשתות חברתיות, ולא רק בערוצים דיפלומטיים, מעידה על כוונה ברורה להגיע לקהל רחב.
הדיון סביב הכספים שהופשרו אינו טכני בלבד. הוא נוגע ישירות לשאלה של ריבונות כלכלית, ולמידה שבה הסכמים עם ארה"ב מחייבים איראן לקבל מגבלות על שימוש בכספים שטהראן רואה בהם רכוש לגיטימי שלה. מבחינת קאליבאף, הטענה האמריקאית על ייעוד הכספים אינה הסברה - היא הפרה.
בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מוושינגטון לדברי קאליבאף, והמתיחות בין שתי המדינות סביב תנאי הפשרת הנכסים צפויה להמשיך להיות נקודת שפשוף מרכזית בכל שיחה דיפלומטית עתידית.
המחלוקת בין טהראן לוושינגטון על ייעוד הנכסים שהופשרו ממשיכה להעיב על האפשרות לקדם הסדר גרעיני, כשכל צד מציג גרסה שונה לחלוטין של המציאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה