איראן מקדמת בשקט תוכנית שתהפוך את מצר הורמוז למקור הכנסה ענק. על פי גורמים המעורים בפרטים, בטהרן מעריכים כי גביית תשלום עבור שירותי אבטחה, בטיחות ואיכות הסביבה במצר תניב למדינות השותפות בהסדר כ-40 מיליארד דולר בשנה. זו לא תיאוריה בלבד: איראן כבר החלה להחיל נהלים חדשים הדורשים מהספינות להירשם יומיים מראש לפני חציית המצר.
הרקע לכל זה הוא הסכם הפסקת האש הזמני בין ארצות הברית לאיראן, שנחתם לאחרונה ופתח מחדש את מצר הורמוז לתנועה ימית. מסמך ההסכם קובע כי המעבר יהיה חופשי מאגרות ל-60 יום, ומטיל על איראן את פינוי המוקשים. אך הניסוח שנבחר לגבי העתיד שאחרי אותם 60 ימים עמום בכוונה: הסעיף הרלוונטי מציין רק כי איראן ועומאן יקיימו דיונים על "ניהולו העתידי ושירותי הספנות במצר הורמוז", בשיתוף מדינות המפרץ. הניסוח הזה הוא שמאפשר לטהרן לקדם את תוכניתה.
ראש צוות המשא ומתן האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, ביקר בעומאן ביום שלישי כדי לדון בהסדרים המוצעים. דבריו לא השאירו מקום לספק: "כולם צריכים לדעת שניהול המצר לעולם לא יחזור להיות כפי שהיה לפני כן", אמר. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הוסיף כי ניהל שיחה "פורייה" עם עומאן: "אנו נחושים ונעשה זאת בדיון עם שכנינו".
כדי לגייס תמיכה בינלאומית, איראן מציגה את התוכנית למדינות המזרח התיכון ואף לסין. הרעיון המוצע הוא שמדינות המפרץ השכנות ייכנסו לשותפות בהסכם ויחלקו עם טהרן את ההכנסות. איראן בוחנת מודלים קיימים מהעולם: מצר הדרדנלים שבו טורקיה גובה תשלום מספינות מכוח אמנה משנת 1936, וכן את כוח המשימה המשותף במצר מלאקה שבו מספר מדינות אסיאתיות חולקות עלויות אבטחה. גורמים איראניים ציינו שאם התוכנית תצא לפועל, היא תעניק לאיראן מקור הכנסה ושליטה שלא היו בידיה לפני המלחמה.
האמריקאים מתנגדים לכך בתוקף. מזכיר המדינה מרקו רוביו דחה את הרעיון באופן חד משמעי במהלך ביקורו בבחריין. "המציאות היא שאף מדינה על פני כדור הארץ אינה זכאית לגבות תשלום עבור השימוש בנתיבי מים בינלאומיים, וזה לעולם לא יהיה תנאי מקובל בשום עסקה", אמר. לדבריו, גביית אגרות תקבע תקדים מסוכן שיתפשט כמו נגיף ויגרום לכאוס. הנשיא דונלד טראמפ הצהיר אף הוא ברשתות החברתיות כי "אין אגרות, אין עלויות ביטוח ואין שום תשלומים אחרים מכל סוג שהוא שמבוקשים או מתקבלים על ידי איראן עבור ספינות הנוסעות במצר הורמוז".
צילום: AIגם שכנות איראן מסרבות לקבל את המצב. ראש ממשלת קטר הבהיר כי מדובר בקו אדום: "זהו שער היציאה היחיד שלנו אל העולם. איננו יכולים לקבל מצב שבו הנתיב הזה יהיה נתון לשליטה או להתניה". יועץ נשיאותי באיחוד האמירויות הדגיש כי "לא ניתן לכפות מציאות גיאופוליטית חדשה על מדינות המפרץ". עומאן הבהירה בפגישה עם רוביו כי היא מכירה באמנה האוסרת על גביית אגרה, ושר החוץ שלה, בדר אל-בוסעידי, חזר על כי כל הסדר עתידי לא יכלול דמי מעבר.
מומחים למשפט ימי מציינים כי ההתנגדות לתוכנית האיראנית מעוגנת בדין הבינלאומי: איראן חתומה על הסכמים האוסרים עליה להטיל תשלומים חד-צדדיים, וכל שינוי ידרוש הסכמה רחבה של חברות ארגון הימאות הבינלאומי. אך איראן כבר נוקטת צעדים בפועל מבלי להמתין להסכמה: לצד דרישת הרישום מראש, הוקמה חברת ביטוח ייעודית שלטענת המשטר מחייבת את כלי השיט העוברים במצר. איראן אף הזהירה כי תנועה מחוץ לנתיבים המוגדרים "אסורה ומסוכנת".
על אף המחלוקות, תנועת הספינות במצר רשמה שיא מאז פרוץ המלחמה, עם עשרות חציות ביום. פרמיות הביטוח ירדו לרמות דומות לאלו שנרשמו לפני המלחמה. חברות ספנות מסוימות עדיין מביעות חשש מהסיכונים הכרוכים במעבר לפני הגעה להסכם סופי, ועומאן הודיעה כי תספק מסדרון זמני ובטוח למיכליות בתיאום עם ארגון הימאות הבינלאומי.
עם תום 60 ימי הקפאת האגרות הקבועים בהסכם, צפויים הדיונים בין איראן, עומאן ומדינות המפרץ להתחדד. ההכרעה בשאלת האגרות תקבע לא רק את עתיד מצר הורמוז, אלא גם את מעמדה של איראן כשחקן בעל שליטה על אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם, שדרכו עובר כ-20 אחוז מסחר הנפט והגז העולמי.
הקרב הדיפלומטי על עתיד מצר הורמוז צפוי להתגבר עם התקרבות תום תקופת 60 הימים שנקבעה בהסכם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה