"אהרוס עוד ועוד בתים": מאות בדואים הפגינו נגד השר בן גביר

מאות בני המגזר הבדואי יצאו ביום חמישי להפגנת מחאה מול משרדי הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בבאר שבע, על רקע מדיניות הריסות הבתים שמוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. ההפגנה פרצה בעקבות דברים מזעזעים שאמר בן גביר יום קודם לכן בוועידת השלטון המקומי, כאשר שמע שמשפחות בדואיות שנהרסו בתיהן נאלצות ללון בבית ספר בערד. תגובתו לא הביאה עמה אמפתיה.

"אמרו לי שבדואים שהרסו להם את הבתים ישנים בבית ספר בערד. הם נמצאים שם כי הם אומרים 'בן גביר הורס לנו את הבתים'. אז אני אומר להם: שיכינו עוד הרבה בתי ספר בכל הנגב, כי אני הולך להרוס להם עוד ועוד ועוד", אמר בן גביר. המשפט הזה הפך לניצוץ שהוציא את הקהילה הבדואית לרחובות.

ראש עיריית רהט ויו"ר פורום ראשי הרשויות הבדואיות, טלאל אל-קרינאווי, תקף בחריפות את מדיניות הממשלה. "ההתנהלות הזאת לא מקובלת עלינו. אנחנו מגנים אותה בתוקף. להתגאות בזה שאתה שר הורס? למי אתה הורס, לאזרחי המדינה?" אמר. הוא הוסיף שהמגזר מבקש שיתוף פעולה ודו-קיום, אך הוסיף אזהרה ממשית: "השלב הבא שלנו הוא להקים עיר אוהלים בכניסה לבאר שבע, בכניסה לאופקים, בכניסה לדימונה".

אל-קרינאווי ציין בהפגנה כי בן גביר עצמו איים שבשנה הבאה עלולים להיהרס עד 20 אלף בתים. הוא קרא לציבור הבדואי להתגייס פוליטית לקראת הבחירות הבאות. "בנגב יש כוח אלקטורלי משמעותי. ההחלטה נמצאת בידיים שלנו. בתקופה הקרובה עומדת בפנינו הכרעה חשובה, האם נצליח להביא לסיום דרכה של הממשלה הזו", אמר לנוכחים.

הנתונים שעומדים מאחורי הזעם אינם מופשטים. על פי נתוני מנהלת דרום לתיאום אכיפת דיני המקרקעין, שפועלת תחת משרד הביטחון הלאומי, במחצית הראשונה של 2026 נהרסו 2,284 מבנים בלתי חוקיים בנגב. מתוך אלה, כ-84% נהרסו בידי התושבים עצמם, לאחר שקיבלו צווי הריסה. המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב מעריכה שהנזק הכלכלי המצטבר עומד על כ-250 מיליון שקל, ושכ-2,500 משפחות איבדו את בתיהן.

אחד המקרים שמחישים את עומק המשבר הוא תושבי תל ערד. לאחר שקיבלו צו פינוי נאלצו לאחרונה לישון בבית הספר המקומי, לאחר שנאלצו להרוס את בתיהם. זה המקרה שבן גביר שמע עליו בוועידה, ובחר לענות עליו עם ההבטחה להרוס עוד.

המועצה לכפרים הלא מוכרים דחתה בתוקף את נתוני בן גביר, שהצהיר שהחזיר למדינה שטחים בהיקף של תל אביב וגבעתיים יחד. "שטח תל אביב וגבעתיים הוא 55 קמ"ר, בעוד השטח שפונה בנגב הוא לכל היותר 2 קמ"ר", נמסר מהמועצה. "משילות אין כאן, רק זריעת כאוס ורישוש אנשים".

ההפגנה מתקיימת גם על רקע תוכנית "יישור קו" של רשות הבדואים, שמקדם השר עמיחי שיקלי. במסגרת התוכנית נקבע כי תובעי בעלות שלא יסדירו את תביעותיהם עלולים למצוא את הקרקעות מחוץ לגבולות הפיתוח העתידיים של היישובים הבדואיים. כ-80 אלף דונם של קרקעות נכללו במסגרת "יישור קו". הרשות טוענת שהתוכנית תאפשר הרחבת יישובים ועשרות אלפי יחידות דיור חדשות. בקרב הנהגת החברה הבדואית טוענים ההפך: שהמהלך ילחץ תושבים לוותר על תביעות בעלות וייגרע שטחים מחומי הפיתוח שלהם.

שיקלי, שלא הגיע להפגנה, תקף את מארגניה מרחוק וטען כי ההתנגדות לרפורמות "מובלת על ידי גורמים קיצוניים ותומכי טרור המבקשים לסכל את האכיפה". בן גביר מצדו לא שינה טון. "מי שבונה בניגוד לחוק צריך לדעת דבר אחד: הבנייה הבלתי חוקית לא תשתלם. שום הפגנה לא תשנה את המדיניות הזאת", אמר כבר לפני ההפגנה.

מבצעית, האכיפה מואצת גם על פי הנתונים: מספר התיקים השיפוטיים שנפתחו מתחילת 2026 קפץ ל-208 תיקים, לעומת 19 בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, אושר תקציב של 1.7 מיליון שקל לפיתוח מערכת טכנולוגית שתקשר בין כל גורמי האכיפה בנגב בזמן אמת. ראשי הרשויות הבדואיות מאיימים כי אם הממשלה לא תשנה כיוון, ההפגנה בבאר שבע תהיה רק פתיח לסדרת מחאות שתחסום ערים באזור הנגב.